ניסן קנטורוביץ
נולד קלצק (רוסיה הלבנה) בשנת תרט"ו (1855). לאביו דוד (מצאצאי הגר"א מוילנה. ממשפחת פרופ' בוריס שץ . ראה כרך ו', עמוד 2336) ולאמו רחל לאה. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות. היה חובב ציון פעיל.
עסק בחקלאות בעירו.
עלה לארץ בשנת 1880. סייר את הארץ ועבר הירדן מטעם הבארון רוטשילד , וגאל שטחי קרקע רבים בסביבות עזה וכו'.
יחד עם אחיו אבא (ראה את הערך שלו בכרך זה) פרקו אניה שנטבעה בחוף עזה.
נשא לאשה את שימקה בת ר' אליעזר ליפא גלית ולאמה חיה . (היתה הכח המניע העקרי לעליתם לארץ. קבלה באהבה רבה את כל תלאות ויסורי העלית בתקופה ההיא. החל מדיור בצריף פח חלוד על חולות יפו. בתנאי החיים הקשים אז, שכלה את שתי בנותיה בגיל רך. בהתגוררה בראשון לציון, נולד לה הבן הראשון במושבה בשם "נחמיה". זכתה להיות בין ראשוני המתישבים ברחובות, ולהולדת הבן הראשון במושבה שנקרא בשם "רחביה". הצטיינה בתור אכרה חרוצה למופת וקרקע המולדת היתה קודש קדשים, וברעדת קודש היתה מבטאה את השם המפורש: "אדמת ישראל קרקע קדושה". נפטרה ברחובות, כ"ז אב תש"ו).
הביא את עגלת האבנים הראשונה למושבה רחובות ובנה בה את ביתו - מהראשונים.
היה מנהל עבודה מטעם "הנוטע" בסג'רה. עבד בחדרה בחקלאות.
במלחמת העולם הראשונה היה מוכתר המושבה רחובות.
נאשם בתור מחביא "פררים" (משטמטים או בורחים מהצבא התורכי) והוגלה לחאן-באשא בדמשק יחד עם ברוך וינר ואברהם שפירא. בנה את בית הכנסת במושבה.
טיפל ברכישת כפר-סבא ע"י ידידי קרלינסקי. הוזמן לועדת הנהלת "חובבי ציון" באודסה לשם התיעצות בשאלת התישבות חקלאית בא"י.
השתדל ופעל בהעברת רבים מקרוביו מהגולה לא"י, דאג וטיפל בהשתרשותם בארץ.
נפטר ברחובות, י"ח אדר תש''א (17.3.1941).
צאצאיו: אברהם, נחמיה, ד''ר שמואל, יעקב ז''ל, רחביה (על שם המושבה רחובות,היה הילד הראשון שנולד במושבה).
אסתר ויסבורג
נולדה קלוזענבורג (טרנסלבניה) ז' אדר תרנ"ח (1898).
לאביה אברהם אילבאום ולאמה ליבע בת דוד הכהן גרין. קבלה חנוך בבית ספר תיכוני.
מיסדה ויו"ר של "בנות העליה" שבקלוזנבורג, חברה בהנהלה הקלוזנבורגית של ה"ויצ"ו", נשיאתה הארצית של התאחדות "אביבה", חברה בנשיאותה הארצית של התאחדות "אביבה בריסיה'', עורכת המדור העברי של השבועון "נוער''.
מזכירת ההסתדרות הציונית הארצית שבטרנסילבניה, מזכירת המשרדים המרכזיים הטרנסילבניים; קרן היסוד, קרן קימת לישראל, משרד העליה, קרן הריסטורציה, מזכירת ה"ויצ"ו", פקידה בהנהלה הברלינאית של "העולם".
צירה בכל הועידות הארציות השנתיות של ההסתדרות הציונית הטרנסילבנית, משנת 1920 ועד 1932.
יו"ר של הועידות הארציות השנתיות של התאחדות "אביבה". השתתפה בקונגרסים הציונים; הי"ג בקרלסבד (אוגוסט 1923), והי"ד בוינה (1925).
בשנת 1932 עלתה לארץ.
הרצאות מרובות ב"קול ישראל לגולה", בתל-אביב, ירושלים, חיפה ונתניה - בהתאחדות עולי הונגריה, ב"בני הרצל", בחוג "קדימה" ועוד.