בשנת 1935 נישאה לד"ר חיים ויסבורג (ראה את הערך שלו בכרך זה).
חברה במועצת התאחדות עולי הונגריה, חברה בועדת התרבות של "בני-הרצל", חברה בועדת הנשים של הנציגות הישראלית של המגבית המאוחדת של היהודים יוצאי הונגריה שבארצות הברית.
כתבה מאמרים שונים בשבועון "נוער", בעתון היומי "אוי-קלט" שבקלוזנבורג ובעתון היומי "מזרח חדש" שבתל-אביב, וכו'.
בן-ציון רובינשטיין
נולד לובלין (פולין), ט"ו אדר תרס"ה (1905).
לאביו חיים ולאמו חוה בת ר' צבי ינואר. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה הגדולה "אהבת תורה" בלובלין, למד חימיה אצל פרופ' אש בלובלין.
היה חבר ב"החלוץ".
בשנת 1926 עלה לארץ.
למד בסמינר של המזרחי. עבד במחצבות בהרי יהודה, פועל בכל מיני עבודות בתל-אביב.
למד את השוק המסחרי והתעשיתי של נרות בשוק הערבי.
בשנת 1929 נפצע במאורעות והציל יהודים רבים. בשנת 1930 הביא כמה מכונות לתעשית נרות מלובלין והקים ביח"ר לנרות בשם "מנורה".
בשנת 1931 עלה בידו להשיג סרטפיקטים להעלאת אחיו ומשפחתו לארץ.
בשנת 1936 נשא לאשה את הלה בת אברהם יצחק שיינוק .
הצליח למצוא שוק בחו"ל ובארצות הברית לנרות המיוחדים (עם קשוטים) שהוא יוצר בבית החרשת שלו.
חבר המזרחי. היה גזברה בתל-אביב.
יו"ר בית הכנסת המרכזי בצפון תל-אביב (סידר בבית הכנסת ארון קודש וריהוט מיוחד).
צאצאיו: גרשון, חוה, גילה.
משה יצחק מטלון
נולד ביפו, ט"ו חשון תרל"ב (1872).
לאביו יצחק ולאמו רבקה בת ר' ליב שוחט מחברון. בילדותו למד אצל הרבנים בוסקלה ויוסף שמחון ביפו (ראה כרך א', עמוד 183) והשתלם בעצמו, למד במקוה ישראל, והודות לחריצותו ולכשרונו קנה לו ידיעות רחבות בתורת המשפטים.
היה מעורכי הדין הראשונים ביפו ועסק בו שנים רבות. עד הכיבוש הבריטי היה ב"כ הממשלה התורכית לעניני הימאות ביפו.
אח"כ הזניח את מקצועו והתמסר לגאולת שטחי קרקע ניכרים מהשכנים הערבים. נטע פרדס גדול בצפון תלאביב.
לפני מלחמת העולם הראשונה היה מנהל ומפקח בית התלמוד תורה לעדת הספרדים ביפו, שנודע בשם "תורה אור", ונלחם במסירות נגד פעולות המסיון ביפו. כ-120 נערות עבריות הוציא מהמסיון והזמין את המורה הגננת יפה ללמד אותן עברית וכו'.
שנים אחדות היה חבר בועד הקהלה ביפו ובועד העדה הספרדית.
ביום ד' אלול תרס"ז (14.8.1907) נשא לאשה את מלכה רחל בת הרב משה יצחק הכהן מירושלים (נפטרה בתלאביב, ט' אייר תש"ג-14.5.1943).
היה חבר באספת הנבחרים הראשונה והשניה.
חבר לועד מרכז המסחרי בתל-אביב, לועד בתי הכנסיות "שערי-ציון" ו"אהל מועד" וגבאי בית התפלה "מאיר מטלון" ביפו (על שם מיסדו - זקן המשפחה).
היה חבר המועצה הדתית בתל-אביב.
היה חבר ועד הבחירות לעירית יפו.
ציר העדה הספרדית בקונגרס הציוני ה-20 בציריך (אוגוסט 1937).
בשנות 1946-47 הקים ב"גבעת משה" מעון לילדים לילדי העובדים, הנמצא תחת פקוח ובהנהלת "ארגון אמהות עובדות". המגרש וחלק מן הציוד הזה הם מתרומתו.
ב-11.49.29 הניח יסוד להקמת "טיפליה" עירונית על מגרש עירוני בשכונת "נוה-שאנן" - שנקרא על שם