עלה לארץ בשנת תרפ"ב (1922).
עבד בכביש יריחו - ים המלח מטעם קבוצת כיבוש שנשלחה מקיבוץ נען.
קבל הכשרה בקיבוץ נען.
עבד בתור חשמלאי בחברת החשמל - תחנת רידינג בתל-אביב, עבד בתור קבלן לעבודות חשמל.
ב-7.3.1937 נשא לאשה את לאה בת יעקב גולדשטין. הקמת תעשית מכונות חקלאיות בשם י. שניצקי ושו"ת, ב. ש. חברה בע"מ לבנין מכונות חקלאיות.
מנהל בחברה ב. ש. חברה בע"מ לבנין מכונות חקלאיות.
חבר ההגנה משנת 1929. בשנת 1933 גמר קורס מפקדים. מלא תפקידי פיקוד שונים, פיקוד על הדיפת ההתקפה הערבית בשכונת התקוה, פעולות צבאיות מיוחדות ביאזור, בית דרס, נגבה, אובדים ופיקוד על קורס מכי"ם (מפקדי כיתות) של חטיבת גבעתי בכפר מנחם, ושיתוף בפעולת עשר המכות.
שירת בנוטרות 1936.
התגייס לצ.ה.ל. 1948 בדרגת רב-סרן. אח בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתל-אביב.
צאצאיו: חגי זכריה, נעמי, אבישי.
אליהו רוניה מזי"א
נולד ראשון-לציון, בשנת תרנ"ז (21.3.1897).
לאביו ד"ר אהרן מאיר מזי"א (ראה כרך ב', עמוד 805) ולאמו אז'ני בת משה גוטמן.
קבל חנוך מסורתי וכללי, למד חקלאות באוניברסיטה בננסי (צרפת).
על צרות המלחמה העולמית הראשונה (1914) נוספה "צרת הארבה". ג'מאל פחה הטיל על אהרן אהרנסון (ראה כרך ה', עמוד 2073) לארגן את המלחמה בארבה, אך כל עזרה לא הוגשה לו מצד השלטונות התורכים. רוניה מזי"א היה מעוזריו הקרובים במלחמתו נגד הארבה במדבר סיני וכו'.
השתתף במחתרת העברית "נילי". נאסר ונמלט מידי התורכים שלקחוהו עמם בעת נסיגתם מדמשק.
בעת מאסרו בבית הסוהר בדמשק, דמו התקלקל, חלה קשה, חזר לירושלים ונפטר ביום כ"ד תשרי תרע"ט (30.9.1918).
מתקה שפרה צרבינסקי
נולדה בזעטיל (רוסיה) בשנת תר"ם (1880).
לאביה הסופר והעמקן יהושע ברזילי-איזנשטט (ראה כרך א', עמוד 150) ולאמה טייבא בת ר' אליעזר פריידקעס.
בכ"ב סיון תרמ"ז (1887) עלתה לארץ עם משפחתה.
קבלה חנוך מסורתי וכללי. מוריה היו מאיר בלקינד ויהודה גור-גרוזובסקי. בתרס"ב (1902) נישאה לר' ישראל צורבא-צרבינסקי (ראה כרך א', עמוד 184).
היתה עסקנית צבורית.
חבבה את מנהגי ישראל ולומדי התורה. האמינה בהשארת הנפש והתחיה.
ביתה היה כעין "כלבא שבוע".
נפטרה בירושלים, ט"ז אייר תרצ"א (3.5.1931). צאצאיה: שושנה ז"ל, בן-ציון צרבינסקי.