אליעזר גורדון
נולד הורודוק (פלך גרודנא, מחוז ביאליסטוק, פולניה), ד' סיון תרמ"ז (1887).
לאביו ברוך ראובן (סוחר) ולאמו שרה בת משה ליב נובוסלסקי (סוחר יערות).
קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות. למד מקצוע עבוד עורות.
היה חבר פעיל בנוער הציוני.
בר"ח תמוז תרס"ח (30.6.1908) עלה לארץ. עבד בתור פועל בחקלאות, בבנינים וביקב בפ"ת.
עבר ליפו ועבד בבית החרשת לעורות של ישראל מאיר חודורובסקי ואברהם גרשון חנוך (לשעבר, היה שייך ביהח"ר לר' משה בצלאל טודרסוביץ , אביו של דוד תדהר ).
היה חבר פעיל ב"הפועל הצעיר". השתתף במחאה נגד ועד תל-אביב שלא הפסיק את הקבלנים שבנו בתים ברחוב נחלת בנימין עם פועלים ערבים, בשעה שנמצאו פועלים יהודים מחוסרי עבודה. היה ב"כ הפועל הצעיר בשעורי ערב לעברית בבית הספר לבנות.
עבר לעבוד ביסוד חולדה במשתלה, ומשם לבן-שמן, בבית החרשת עתיד (שהוקם ע''י נחום וילבושביץ ואליהו ברלין ) תחת הנהלתו של החימאי מירנבורג. בשנת תרע"א (1911) עבר לעבוד בהנהלת הפועל הצעיר, בעיקר בהוצאת חוברות "לעם".
בשנת 1912 עבר לימה (יבנאל) בתור מזכיר המושבה.
בשנת תרע"ג (1913) עבר לחוות בן-שמן בתור מנהל חשבונות של החוות בן-שמן וחולדה.
באותה שנה נשא לאשה את גולדה בת אברהם יצחק אובסייד, ממינסק.
בסוף 1913 נתקבל בתור עוזרו של דוד סמילנסקי, בהנהלת האדמיניסטרציה של הגמנסיה העברית הרצליה בתל-אביב. טיפל בעיקר בתלמידים שבאו מחו"ל ללמוד בגמנסיה (בהנהלת מרדכי לדרר-גלדאי, כרך ב', עמוד 781).
בימי הגירוש מתל-אביב יפו (ניסן תרע"ז-אפריל 1917) עבר יחד עם תלמידי הגמנסיה (מחוץ-לארץ) למושבה שפיה (ע"י זכרון-יעקב).
אחרי הכבוש (1918) חזרו לתל-אביב והתנדב לעזור לועד תל-אביב, בהנהלתו של העסקן בצלאל יפה , עד הכיבוש השלם של הארץ ע"י האנגלים.
בשנת תרע"ט (1919) עזב את עבודתו ונכנס לעסק המנופקטורה שהתנהל ע"י רעיתו.
היה חבר לשכת המסחר שנוסדה ע"י המיג'ור קמפל, מושל יפו.
היה בועד שגאל את פרדס שייך-עלי, עליו הוקם מרכז מסחרי בתל-אביב (1921).
נבחר מטעם ועד המרכז המסחרי יחד עם שלום שכנא מאיר בתור חברים בועד תל-אביב (עירית תל-אביב).
ממיסדי הלואה וחסכון בתל-אביב (1918).
ממיסדי קרדיט גומלין בע"מ (1925) בתל-אביב.
צאצאיו: אביגיל ז"ל. יצחק, אסתר אשת אלכסנדר, עורב.
יואל פלגי (נוסבכר)
נולד ה' אדר תרע"ח (17.2.1918) בקולוז'וואר (אז במזרח הונגריה, אח"כ נקראה קלוז' תחת השלטון הרומני; בפי היהודים קלוזנבורג, מרכז טרנסילבניה).
לאביו איגנץ יצחק נוסבכר ולאמו צציליה מלכה לבת הירש .
למד בבית-הספר של הקהלה היהודית האורתודוכסית בבי"ס גרמני ואח"כ בגימנסיה הרומנית.
בעודו נער נכנס לתנועת "הבונים", שהצטרפה אח"כ בטרנסילבניה לתנועה החינוכית "השומר הצעיר". כשגמר את הגימנסיה ביקש להתקבל לבית-הספר לטיס, אך השלטון הרומני בימים ההם לא רצה בכניסת יהודים למקצוע מכובד ואחראי כזה, והוא לא נתקבל. נשאר איפוא ב"חיל הקרקע" של ההגשמה הציונית, היה פעיל במרכז החלוץ ברומניה וטיפל בעניני עלית הנוער, בהכשרה ובעליה ב'.
כשפרצה מלחמת העולם ב-1939 עלה לארץ ונכנס לעבודה בקיבוץ אפיקים. שם הצטרף לגרעין שהתארגן להתנחלות עצמאית ויצא עמו להכנה לכך בחות כנרת, ומשם הלך עם הגרעין להתנחל על החוף הדרומי של הכינרת בקיבוץ שנקרא בשם מעגן.
עם ראשית תנועת הגיוס התנדב לצבא הבריטי ועבר בו ביחידות שונות, וכשנדרשו בחורים יודעי שפות ארצות מרכז אירופה ובקיאים כהן להתנדב לשרותי צנחנות,