בשנת 1945 נתמנה למפקד הגדנ"ע בחיפה, תוך שירותו במשטרת הישובים העבריים.
בשבת השחורה נעצר בתל-יוסף והועבר לרפיח. כשהשתחרר מכלאו קיבל חופשה ועשה כשנה במשקו.
בסוף 1947 חזר לפלמ"ח.
במלחמת השחרור (1948) השתתף בקרב משמר העמק, והוא בדרגת מ"פ ואחר מפקד גדוד המסתער על כפר חולייקאת בדרום הרחוק, מכיוון דרום. מסייע לכבוש את קן-המרצחים המצרי. ללוחמי הדרום זכורה הפגישה ההיסתורית בין חיילי הנגב לבין חיילי הצפון, בין המג"ד פרולוב והמג"ד שמחוני , לאחר שהנגב היה מנותק חדשים רבים. בפשיטות וחבלות בחיפה ובגליל המערבי בטרם שחרור, השתתף בטיהור השטחים סביב משמר העמק לאחר מפלת קאוקג'י וכן במבצעים לשחרור הדרך הארעית לגליל המערבי. השתתף גם בטיהור הגליל, בכלל זה בכיבוש צפת ומלכיה ובקרבות עמק בית-שאן ומזרחו של עמק-יזרעאל.
לאחר שהשתתף בקרבות לטרון הועלה לדרגת סגן מפקד גדוד כשמפקדו הישיר היה איתיאל עמיתי (כיום ראש הג"א). בתפקיד זה לקח חלק במבצע דני לשחרור לוד ורמלה. כן השתתף בפריצת הדרך לנגב בתום ההפוגה הראשונה.
בתום הקרבות נתמנה מג''ד של הגדוד הראשון של הפלמ"ח. לאחר מכן השתתף בקורסים שונים ונתמנה כמפקד חטיבה. היה מפקדה של חטיבת גולני.
נקודות הציון בסולם עלייתו בשלבי הפיקוד: בסוף 1948 - רב סרן, בשנת 1949 מדריך בבית הספר למפקדים, בתחילת 1950 - סגן אלוף, כעבור חדשים מספר, ביולי 1950 עלה לדרגת אלוף משנה ונתמנה מפקד יחידה. ב-1951 מפקד חטיבה, ואחר-כך, בסוף 1952 ובתקופה של יותר משנה - הוא משמש כממלא מקום אלוף פיקוד הצפון.
בסוף 1954 יורד מהצפון ונקרא לשמש בתפקיד עוזר ראש אג"ם.
בפברואר 1956 בוטל מינויו כעוזר ראש אג"ם וכעבור שבועים הוא יוצא להשתלמות צבאית בבריטניה, כחניך בית הספר הגבוה לקצינים בכירים.
ומשחזר (נקרא חזרה) נתמנה אלוף פיקוד הדרום.
ביום השני, כ"ד חשון תשי"ז (29.10.56) עמד בראש המבצעים המופלאים ביותר בתולדות העמים, בו התגלה כמפקד בעל שיעור קומה ושאר-רוח, במבצע טיהור סיני שהופקדה בידו הצליח במשך כמה ימים להכניע את האויב המצרי, וזכה לקבל ביום הששי לקרבות את כניעת מושל רצועת עזה.
ביום רביעי, ג' כסלו תשי''ז (7.11.56) נהרג כאשר מטוסו התרסק מעל שטח ירדן וגופתו יחד עם גופותיהם של סגן-אלוף אשר דרומי וסמל המשטרה בנימין גורדון שטסו עמו, הועברו לשטח ישראל, וגופתו הובאה לקבורה בטכס צבאי ובהשתתפות ראש הממשלה, בהר הרצל בירושלים.
היה לוחם עז ואהוב על פקודיו. נחשב בין המפקדים המוכשרים ביותר בצה"ל. השתתף בלמעלה מ-40 קרבות.
ביום ט"ו כסלו תשי"ז (19.11.56) החליט שר הבטחון להעניק לו דרגת אלוף, לאחר מותו.
בניו: יואב, אבנר, יפתח.
שמואל יבנאלי (ורשבסקי)
נולד בשנת תרמ"ד (1884) בכפר במחוז חרסון שברוסיה.
לאביו ברוך ולאמו רחל בת אברהם יעקב אוליחאוויץ. למד בחדר ובבית המדרש ובבחרתו פנה לציונות סוציאליסטית, עבד, השתלם בהשכלה כללית ובמדעי החברה והיה פעיל בתנועת פועלי ציון כחבר מסור ונאמן והיה פעיל גם בתעמולתה בערי רוסיה ובהגנה העצמית היהודית.
זמן מועט אחרי פרעות אודיסה (סמוך לסוף 1905) הפליג משם באניה בחבורת 85 עולים, ביניהם נח נפתולס קי, חנה (זוברק) שפינצק והוריה ומשפחת ייבין מאודיסה והגיע ליפו ביום א, דחנוכה תרס"ו. יצא לעבודה במושבות יהודה כיתר חלוצי העלית השניה וקיים קשרים