נחמה אבניאל (דרוין)
נולדה בפריצי (רוסיה) בשנת תרנ''ח (1898).
לאביה נחמן דרוין ולאמה אלקה בת זאב לוין. קבלה חנוך מסורתי וכללי.
מורה בבית הספר בוולוגדה.
יו"ר צעירי ציון בוולוגדה (רוסיה).
נאסרה ע"י הקומוניסטים בועידת ציוני רוסיה וישבה בבוטירקה (בית סוהר).
היתה מזכירה של הועד הציוני בוולוגדה, מזכירה של ''איזה" ו"אופה" וכן של ועד הקהילה בוולוגדה.
בשנת תרפ"ו (1921) עלתה לארץ.
בשנת 1923 נישאה לעו"ד מרדכי אבניאל (ראה בכרך זה).
בשנות 1928-35 היתה חברה בועד הצה"ר בירושלים, חברת ועד תנועת החרות בחיפה.
צאצאיה : בצלאל אבניאל, שרה אשת העו"ד יואל סלומון.
דוד אטינגר
נולד באומן (רוסיה), ט"ז סיון תרל"ח (1878).
לאביו יונה בר' חיים אטינגר ממינסק (רוסיה) נכד הרה"ג מיכל אטינגר מראווע (פולניה), שהיה בראש המשלחת הפולנית לנפוליאון, ועליו נדפס ספר הספד גורןאטד. ולאמו דינה-ריזל בת ר' שלום מאירסון (לבית מרשלקוביטש-בר"צ, מדובנה). בידי דוד אטינגר שמור בירושה מטבע שהוטבע לכב' הרה"ג אלעזר רוקח להמנותו לרב באמסטרדם בשנת תצ"ח (1738) עם דמות דיוקנו מובלטת. הוא היה מאבות אבותיו של דוד אטינגר הנ"ל.
קבל חנוך מסורתי והשכלה רחבה.
בשנות 1904-05 בימי מלחמת יפן-רוסיה, ברח מרוסיה לאוסטריה וגליציה לשנתים מפני הגיוס לצבא. ובשנת 1906 חזר והיה פעיל בתנועה הציונית וחובבי שפת-עבר.
באודיסה היה מצוי במחיצות: ביאליק, אוסישקין, הרב ש. אסף, ז'בוטינסקי, דיזנגוף ועוד, שהיו מקורבים עם דודו חיים אטינגר (חובב ציון ידוע, מיסדי חברת גאולה שם).
נשא לאשה את רחל בת ר' חיים כהן מחרקוב (הנודע בנדבנותו וציוניותו).
בשנת 1917 נבחר ביאקטרינוסלב לועד הקהלה.
בשנת 1919 עבר למוסקבה ובעצם התקופה הבולשביסטית הצליח להשיג לילדיו מורים עברים מסמכים בעברית.
בשנת 1924 עלה לארץ והשתקע בחיפה. שם בנה משם חברה קאוקאזית לשמנים, מחסנים לדלק על חוף הים עם צנור לים, כדי להביא את הסחורות בספינותמיכל, והוא בצע את המפעל בשנת 1927. לפני שהנמל בחיפה עוד היה קיים ולפני שכל יתר חברות הנפט בנו את מחסניהם בחופה של חיפה. כל חברות הנפט הגדולות היו מספקות את הדלק לארץ ממחסניהם במצרים ברכבת או בפחים דרך הים בסירות. ניתנה איפא האפשרות למחסנים בחיפה לשלוח דלק מחיפה למצרים במיכלי הרכבת.
מפעל זה עבר אח"כ לחברת יורשי חיים כהן , ובגלל התחרות נמרצת במחירים מצד כל יתר החברות, לא יכלו בעלי המפעל בחיפה להחזיק מעמד. והעסק עבר עם כל הרשיונות לידי "חברת אזיאטיק פטרוליאום'' (1931).
בחיפה נבחר זמנית לחבר בקוראטוריום של ביה"ס הריאלי. לחבר במשפט השלום העברי, היה ממיסדי ארגון המעמד הבינוני שם.
בשנת 1932 עבר לתל-אביב והצטרף לשותפים מריגה ביזמה לבנות בארץ ביח"ר לשוקולדה. היה בין מניחי היסוד לחברת "עלית" ולבנין בית החרשת שלה, ונבחר יחד עם עוד שני שותפים להנהלת העסק.
בשנת 1940 יצא מהשתתפותו בחברת "עלית" והתמסר לחיבור המילון ההסתכלותי והוצאתו לאור בהשתתפות חבר מומחים. המלון הופיע במהדורתו הראשונה בשם "מראות" (1943), המהדורה השניה (1951) והמהדורה השלישית בשם "שפתנו במראות" (1953). שהוכתרה בפרס חולון למדע ולחכמת ישראל (1956). כמו כן ניתן הספר בתור פרס לקוראי "הבוקר", לקוראי "זמנים" בא"י ולקוראי השבועון "הדאר" באמריקה.