יו"ר מועצת עולי תורכיה בא"י, ממיסדי מועדון קדימה, בנים לגבולם בע"מ, מטבח זול לנצרכים.
באי-כח "לינה" בליגה למלחמה בשחפת.
השתתף בתור בא-כח יהודי תורכיה בא"י בקונגרסים העולמיים הספרדיים בפריס ובירושלים.
נשיא לשכת בני-ברית "יהודה הלוי" בתל-אביב.
סוחר קרקעות (גאל בימי ממשלת המנדט שטחים ניכרים מידי הערבים).
בא-כח פירמות מסחריות מחו"ל.
משה שרמייסטר
נולד בז' בסיון תרנ"ו (1896) בקוזמיץ פלך גרודנה שברוסיה.
לאביו קדיש ולאמו חנה פיגה בת ניסן מנדלובסקי . למד בחדר ובישיבה בביאליסטוק עד גיל 15, ואח"כ השתלם בהשכלה כללית בלימוד עצמי.
ב-1911 עולה לארץ עם כל בית אביו והתישבו בפתח תקוה. כאן עבד כפועל חקלאי, התנסה בכל התלאות של חבלי ההסתגלות, קשיי מחיה ומחלות, ומשמת אביו בעקב מחלה במיטב שנותיו, הוטל עליו, כגדול הבנים, עול פרנסת האם ואחיו הצעירים, תוך הנגישות והמצוקה בשנות מלחמת-העולם הראשונה.
אחרי כיבוש דרום הארץ בידי צבאות הברית בסוף 1917 עבר עם המשפחה לתל-אביב והתנדב לשרות המשטרה הארצישראלית, שיסדה הממשלה הצבאית הבריטית, והיה אחד מראשוני השוטרים העברים בארץ.
ב-1920 הוטלה עליו השמירה על נטיעות-סרק שנטעו אנשי ראשון לציון בגבולות שטח בן 20.000 דונם. אדמת חולות בחוף הים ליד נבי רובין. אדמה זאת, שהיתה רכוש ממשלתי עוד בתקופת השלטון הטורקי, נתן המצביא-השליט אחמד ג'מאל פחה לראשון לציון -לשם פיתוח, והם נטעו בה לשם ציון חזקת בעלותם על האדמה. עשירי הערבים שבסביבה לטשו עין על אדמה זו וניסו לשחד את השוטר שרמייסטר , שלא ימנע אותם מעקירת נטיעות היהודים ונטיעת עצים אחרים משלהם, כדי שיוכלו לטעון טענת חזקה, וכשסירב ניסו להתנקש בחייו, אך לא הצליחו, וחזקת היהודים נשמרה על האדמה בשלמותה.
נשלח לקורס לקציני-משטרה בירושלים, וכשגמר אותו וקיבל דרגת קצין נתמנה למפקח תחנת המשטרה בנוה שלום (מנשיה) שביפו, וגם בתקופת מהומות ותסיסות ערביות נשאר כקצין יהודי יחידי על משמרתו בסביבה עוינת. עזר לאנשי ה"הגנה" באימוניהם והיה מזהירם מפני חיפושים ותפיסות שהבולשת הבריטית זממה נגדם. בתחומי תפקידו היה עוזר לכל הנזקק לעזרתו, וגם לאסירים בעניני קשרים עם משפחותיהם.
ב-1924 נשא לאשה את יהודית בת יוסף ברודסקי. ב-1928 נתמנה מטעם הנציב העליון לתובע כללי. הכין את התביעה והופיע בשמה בהרבה משפטים פליליים פשוטים ופוליטיים (קשרים עם כוחות עוינים זרים להפרת שלום הארץ והישוב) ונלחם בהצלחה למען הצדק באמצעות המשפט.
בגלל חילוקי-דעות עם המפקח הכללי של המשטרה בארץ, בדבר התפקיד שהוטל עליו בהכנת משפט רצחארלוזורוב, התפטר בסוף 1933 מהמשטרה, וב-1937 יסד את חברת "השמירה". לשמירה על בתי-עסק בלילות ברחבי העיר תל-אביב, והנו מנהלה עד היום.
צאצאיו: קדיש, שרה אשת אריה קוריצקי, עודד.
יהושע (אוסקר) פישר
נולד בשנת תרל"ה (16.1.1875) בקראקוב שבפולין (אז בגליציה האוסטרית).
לאביו אבא (ממשפחה חסידית) ולאמו שיינדל לבית וינר .
אחרי חינוך יסודי יהודי וכללי בחדר ובבית-ספר עממי למד מלאכת שען, ובגיל 18 יצא לעבוד כפועל מומחה במקצוע בבודאפשט ובוינה (אוסטריה). נהג חלוקה תכליתית בהכנסתו, שהספיקה לו גם לחסוך קצת כסף, ובזמנו, שהספיק לו גם להשתלמות ולהנחת היסודות להשכלתו הכללית המגוונת.
ב-1896 נסע לאנטוורפן שבבלגיה אל אחיו הבכור יונה (ז'אן) פישר ובאמתחתו חוברת קטנה שיצאה זה עתה בוינה ועשתה עליו רושם כביר - זו היתה החוברת "מדינת ההודים" לד"ר תיאודור הרצל . הוא הלך "לעשות חיים" באנטוורפן, ובשקידתו אף הצליח בכך כשלמד ליטוש יהלומים והגיע במהרה לדרגת פועל מומחה וברבות הימים היה בעל תעשיה ואיש אמיד. אך תוך "עשית חיים" פרטית נשא תמיד בלבו את הדאגה לעתיד עמו לפי תורת החוברת שהביא אתו מוינה ושקד לעשות לה נפשות. הצלחתו הראשונה היתה אצל אחיו יונה, שנודע אח"כ כמנהיג הציונים בבלגיה ומהדמויות הבולטות בקונגרסים ובועד הפועל הציוני, אבל גם ביהודים פשוטים לא זלזל וגם ביניהם שקד והצליח לעשות נפשות לרעיון הציוני.