צאצאיו: בן ציון חיים, אסתר מלכה אשת טרנובסקי , יעקב, משה, אהרן דב, גד, יהושע.
נחמן תמיר (מירסקי)
נולד באב תרע"ג (16.8.1913) בפינסק שברוסיה הלבנה (פולין).
לאביו ישראל בן הרב מרדכי-יעקב מירסקי ולאמו מלכה בת שלמה קפלן. גמר גימנסיה "תרבות" בפינסק והמשיך בלימוד מדעי היהדות בוארשה. נכנס לעסקנות ב"השומר הצעיר" (נבחר להנהגתו הראשית בפולין, ערך את עתונו "המצפה", יצג אותו במרכז "תרבות" וחיבר באידית ספר הדרכה למדריכים, שיצא ב-1933 בוארשה.
ב-1934 נשא לאשה את טובה בת אנשל גורמן. באותה שנה עלה לארץ. הצטרף לקיבוץ השומר הצעיר "במסילה" והיה מפעיליו ומראשוני המתישבים בנקודת מסילות שבעמק בית-שאן. אח"כ עבר לענף שרותים וארגון, עבד במזכירות מועצת פועלי נס ציונה והיה שם כתב "דבר", "הדור" ועתונים אחרים, היה מנהל מחלקת התרבות של מועצת פועלי חיפה, עורך ירחונה "לחוץ" ונציג שרות השידור "קול ישראל" לצפון הארץ. נבחר לקונגרס הציוני ה-20 ויצא בשליחות ההסתדרות הכללית לארצות-הברית ובשליחות "האיחוד העולמי" לארצות דרום-אמריקה (ב-1950 וב-1954). עבר לעבוד בועד הפועל של ההסתדרות, תחילה כמנהל מחלקת ההסברה, אח"כ כעורך ירחון ההסתדרות "החודש" ומנהל המחלקה לתיור.
היה פעיל ב"הגנה" ובמלחמת השחרור בדרגת סר בצה"ל.
צאצאיו: אלדמע, נעמי.
לוי לוין-אפשטיין
נולד בכ"א בתשרי תרכ"ז (סתיו 1866) בווילקובישק ובליטא.
לאביו שמואל (למדן וסוחר גדול, חובב ציון ועסקן, מו"ל של ספרים עבריים, ביחוד בספרות תורנית, משנת תרכ"ה ואילך, מיסד בית-ההוצאה לוין-אפשטיין בווארשה. מצאצאי המהרש"א ועוד גדולי התורה במאות שעברו) ולאמו איגה בת אריה ליב רוקח (מצאצאי בעל "מעשת רוקח).
למד בחדרים ובישיבות ומשנת תרמ"ד (1884) השתתף בעסקי המו"לות של אביו.
בשנת תרמ"ח נשא לאשה את רייזל בת אליעזר ליכט (נפטרה בווארשה, בכ"ד תשרי תרפ"ח).
היה פעיל בחובבי ציון, בחובבי שפת עבר ו"הזמיר", מיסד וסגן יו"ר ה"מזרחי" בפולין. השתתף כציר בקונגרסים ציוניים רבים ובמשך 12 שנה היה חבר הועד הפועל הציוני כנציג המזרחי. במלחמת העולם הראשונה עשה רבות לעזרת הפליטים בפולין, ביחוד לעזרת ילדים יתומים, על-ידי יסוד בתי-מחסה, בתי-אוכל, מוסדות חינוך מסורתיים וחדישים (חדרים ובתי-ספר). פעל רבות למען ביסוס ההסתדרות הציונית בפולין, שנתפרדה בשנות המלחמה. ב-1917 יסד הפדרציה הציונית הדתית "מזרחי" בפולין. היה חבר המועצה הלאומית היהודית של יהודי פולין. גם אחרי המלחמה המשיך במילוי תפקידים חשובים בציונות ובחיי הצבור היהודי בפולין, כחבר הנהלות הקרן הקיימת וקרן היסוד, חבר המשרד הארצישראלי בווארשה וסגן יו"ר בו, חבר הועד הראשי של המזרחי, חבר מועצת הקהלה בווארשה, ממיסדי בית-הספר העברי הדתי בפולין וסגן יו"ר ביתהמדרש לרבנים "תחכמוני" בווארשה, ממיסדי חותההכשרה החלוצית בגרוכוב, ממיסדי בית-מחסה ליתומים "אשל", ועוד ועוד.
אחרי כמה ביקורים בארץ לרגל עסקנותו עלה להשתקע בארץ בשנת 1934 והעביר לירושלים חלק גדול של בית הדפוס והוצאת הספרים "האחים לוין-אפשטיין ושות"'. גם כאן נתן מזמנו לפעילות לאומית כיו"ר ועד קרן היסוד בירושלים.
זיקה מיוחדת היתה לו כלפי המושבה שאחיו אליעזר זאב הלוי לוין-אפשטיין (כרך א' עמוד 78) היה מראשי מיסדיה.