נפטר בירושלים, כ"ב סיון תרצ"ח (21.6.1938) ונקבר ברחובות.
בניו: שמואל, אליעזר (ראה את הערך להלן).
אליעזר לוין-אפשטיין
נולד בחדש חשון תרנ''ט (21.11.1898) בווארשה שבפולין.
לאביו לוי (ראה ערכו בכרך זה - כנ"ל) ולאמו רייזל בת אליעזר ליכט. אחרי חינוך מסורתי וכללי נכנס לעבודה בניהול בית הדפוס וההוצאה של אביו בווארשה. השתלם באקדמיה הממלכתית לאמנות גרפית ולדפוס בלייפציג שבגרמניה. היה פעיל בתנועה החינוכית של "השומר הצעיר" בפולין.
ב-1924 עלה לארץ והצטרף כחבר לקיבוץ משמר העמק של השומר הצעיר. חזר לחיים פרטיים וב-1930 יסד בית-דפוס לליטוגרפיה והדפסה על פח בתל-אביב, ולאחר שנים יסד מפעל משוכלל בשם לוין-אפשטיין בע"מ, דפוס פוטו-אופסט על נייר ופח, בבת-ים.
בתקופות מסוימות שימש בתפקידי חבר הנשיאות של מגבית ההתגייסות, חבר הנשיאות של התאחדות בעלי התעשיה, חבר הועד המנהל של מוזיאון תל-אביב, חבר הועד הפועל העולמי והמקומי של "אורט", חבר הועד המנהל של המכון לפריון העבודה והייצור.
שירת ב"הגנה" ובצה"ל במלחמת השחרור בדרגת סגן-אלוף.
ב-1950 נשא לאשה את אורסולה בת אלפרד גלאזר . פרסם מאמרים בקבצים מקצועיים לעניני דפוס.
מאיר ענטין
נולד בשנת תרמ''ב (1882) בקובל שבפלך ווהלין, רוסיה.
לאביו יהושע (קבלן למסילות-ברזל, בן-תורה ונדבן, מראשי חסידי חב"ד) ולאמו מרים לבית אידלזון. קיבל חינוך יהודי מסורתי, גמר גימנסיה רוסית וניגן יפה בכנור, והיה צפוי לו עתיד מזהיר, לפי תנאי הימים ההם. אך ההתעוררות הציונית, שקסמה לרבים מיהודי קובל, משכה גם אותו לפעילות, והיה חבר הועד הציוני המקומי בראשותו של פנחס דאשבסקי (שהתנקש באנטישמי קרושיוואן עורך העתון ''בסראבץ", שהסית לפרעות ביהודים).
היה מחסידיו הנלהבים של הרצל.
כחודש אחרי ההתנקשות ההיא, בחשון תרס"ד (סתיו 1903), עלה מאיר ענטין לארץ (יחד עם דוד ויינשטיין, חברו בועד הציוני המקומי), וב"שליחות מצוה" הביאו עמהם את הכסף שאספו בין החברים לרשום את "פנחס נוקם נקמת ישראל" בספר הזהב של הקהק"ל ומסרהו ל"בנק הציוני" (אפ"ק) שנפתח אז ביפו וזאת היתה אחת מעיסקותיו הראשונות.
רכש בכספו שטחי אדמה נרחבים ברחובות ופיתח משק חקלאי. היה הרוח החיה בנוער המקומי ומטובי המשתתפים בפעולות ובהצגות של להקת החובבים המקומית וביתר ענפי החיים החברתיים והתרבותיים.
ב-1909 נשא לאשה את מינה בת צבי הורביץ .
המשיך בפעילות צבורית כאחד ממיסדי הבנק הראשון ברחובות, חבר ועד המושבה ואח"כ חבר המועצה המקומית במשך שנים, ממיסדי הועד החקלאי ומפעילי חבריו. בשנים שלפני מלחמת-העולם הראשונה היה מראשי הפעילים בארגון ה"חגיגה" בימי חול-המועד פסח (ב-1913 וב-1914) ברחובות, ששימשה אז כעין מפגן ארצי להישגי הישוב החקלאי העברי בנפש וברכוש. שימש גם כשומר רוכב וראש שומרי המושבה במשך כמה שנים, וגם לאחר זמן היה מהפעילים בהגנת המקום והישוב בכלל.
ענו וצנוע, ביתו הפך למרכז חברתי ותרבותי לנוער מכל הסוגים, אכרים ופועלים מהעליה השניה.
נפטר ברחובות, י"ג אייר תשט"ז (24.4.1956).
בנותיו: אביבה אשת מכס לוסטרניק, צפורה אשת אפרים אילין, מרים (מרצה ) אשת נתן אברמוביץ.