בשנת 1944 פרסם בהוצאת "ספריית-פועלים" בתלאביב שני חלקים ראשונים של ספרו "פרקים בתולדות תנועת הפועלים היהודית", אשר זכו בפרס רופין מטעם ועד הקהילה בחיפה.
משנת 1944 ועד היום - חבר המרכז של הליגה לידידות ישראל-ברית המועצות (משנת 1954 - תנועתהידידות ישראל-ברית-המועצות) ואחד מפעיליה ודובריה.
בשנת 1946 ייסדו הוא ואשתו את הוצאת-הספרים "ליכוד". בשנים 1948-1947 ערך את הירחון החברתי, המדעי והספרותי "ליכוד'', שיצא באותה הוצאה ואשר קרא להקמת חזית-עם אחידה ולליכוד כוחות-הקידמה בארץ.
בשנת 1947, בשעת מסעו לאנגליה, קרא בלונדון מטעם חברת "המשפט העברי" ואגודת "שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים" הרצאה על "קדמות דיני המשפחה בישראל", הרצאה על "ששים שנה של תחיה לשונית" ב- Christ churchבאוקספורד, בנשיאותו של פרופ' דנבי, ובמועדון הארץ-ישראלי בלוידון ובמנטשסטר. כמו כן הרצה על נושאים ספרותיים במסיבת סופרים ועסקנים, באסיפת עם ובמועדון פועלים בווייטשפל.
אותה שנה שיגר לסקציה המשפטית של הכינוס העולמי למדעי הרוח מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים הרצאה בכתב על הנושא: "לחקר הטרמינולוגיה המשפטית העברית".
בשנת 1948 קרא בסמינר של הקיבוץ המאוחד בתלאביב מחזור שעורים לתולדות תנועת הפועלים היהודית. אותה שנה פרסם בהוצאת "ליכוד" קונטרס על הנושא : "דימוקראטיה מהי ?" וקובץ מאמרים על וולאדימיר לנין ובהוצאת "ספריית-הפועלים" - תרגום עברי של ביוגראפיית יוסף סטאלין. ייסד וניהל את "בית המדע והתרבות, מרכז להשכלה מארכסיסטית" בתל-אביב, אשר בו קרא מחזור של שעורים על חוקת ברית-המועצות.
בשנת 1950 ייסד וניהל את "השעורים האוניברסיטאיים הסוציאליסטיים" על יד חברת "חיפלפק" בחיפה וקרא בהם שעורים בהיסטוריה יהודית לפי הסברה מארכסיסטית, על מצבה המשפטי של האשה בישראל ובברית-המועצות, על הנביאים ורעיונותיהם החברתיים, על החינוך, ההשכלה והמדע בברית-המועצות, על הקומונה הפאריסאית ולקחה, על תפקידי האינטליגנציה העממית בישראל ועוד. - קרא הרצאות בהיסטוריה ישראלית לפי הסברה מארכסיסטית בקיבוצי "השומר הצעיר".
מאותה שנה ועד היום - חבר הוועד המרכזי של תנועת השלום בישראל וחבר המשלחות הישראליות לקונגרס השלום העולמי בווארשה (1950), לקונגרס העמים בווינה (1952), למועצת השלום העולמית בבודאפשט (1953) ולקונגרס השלום העולמי בהלסינקי (1955), שבו נבחר לחבר המועצה העולמית של תנועת השלום. נאומיו במליאת קונגרס העמים בווינה ובקונגרס בהלסינקי נתפרסמו בשלימותם בספרי-הפרוטוקולים של מועצת השלום העולמית.
בשעת ביקורו בווארשה בשנת 1950 קרא באוניברסיטה הווארשאית בנשיאותו של הפרופ' רפאל טאובנשלאג הרצאה סמינארית היהודי - על אהרן שמואל ליברמאן וכתב-העת "האמת". כמו כן הרצה על רעיון השלום בפני עצרת-עם מטעם תנועת השלום הפולנית בעיר החרושת זדונסקא וואליא.
משנת 1951 - חבר הוועד הישראלי של "איגוד אנשי-המשפט הדימוקראטיים" וחבר מרכז ה"ליגה לזכויות האדם והאזרח".
בשנים 1953-1951 תרגם, ערך ופרסם בהוצאת "ליכוד'' את חוקותיהן של ברית-המועצות, רומניה, בולגאריה, צ'כוסלובאקיה ופולין.
משנת 1953 - יושב ראש ה"איגוד להגנת החירויות הדימוקראטיות בישראל" וחבר הוועד המרכזי להגנת המיעוט הערבי. - ביקר באונגאריה ובבולגאריה בתור אורח תנועת השלום. קרא הרצאות מדעיות באקדמיה למדעים האונגארית, באוניברסיטת בודאפשט ובאיגוד אנשי-המשפט הדימוקראטיים של אונגאריה ; באקדמיה למדעים הבולגרית, באוניברסיטת סופיה, בפני עובדי המיניסטריון למשפטים הבולגארי והרצאות פומביות בסופיה ובפלובדיב.
בשנת 1953 פרסם בהוצאת "המשפט" את ספרו "המשפט הרומאי, תולדותיו ותורתו", ספר מקורי עברי ראשון במקצוע, אשר מצא הערכה ראויה בארץ ובחוץלארץ, ומשמש ספר עיון יחידי בעברית למקצוע משפטי זה.
בשנת 1954 פרסם בהוצאת "ליכוד" את תרגומו העברי לספרו של הוגה-הדעות הרוסי הקלאסי אלכסנדר ראדישטשב "מסע מפטרבורג למוסקבה" בצירוף מבוא מפורט והערות.
בשנת 1955 השתתף במשלחת הישראלית לוועידה היהודית העולמית נגד חימושה של גרמניה, שהתקיימה בפאריס, וקרא הרצאה במליאת הוועידה. - הרצה ב"קול ישראל" על 20 שנות קיומו ופעולתו של בית-הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב. בסימפוזיון-היובל של בית-הספר קרא הרצאה על "אחריותן הפלילית של הממשלות לפשעים שבוצעו על ידי נציגיהן". תרגם מרוסית לעברית את הרצאתו של הפרופ' וו. שורשאלוב, נציג האקדמיה למדעים של ברית-המועצות ("אחריותם הפלילית של הממשלות ושל מנגנונן לפי המשפט הבינלאומי"), שנעדר בסימפוזיון היובל בגלל מחלתו. ההרצאה נתפרסמה במקורה ובתרגומה העברי ב"משפט וכלכלה", כרך א' חוברת ג', היוצא לאור מטעם ביתהספר הגבוה למשפט ולכלכלה. בסימפוזיון שנערך מטעם בית-הספר לרגל מלאות 750 שנה לפטירת הרמב"ם הרצה על "הרמב"ם בתור משפטן ופוסק" (ההרצאה עומדת להתפרסם בכתב-העת "אורלוגין"). פרסם ביידיש מאמרים על "הרמב"ם לאור תקופתו" ו"הרמב"ם ושיטתו במדע". בפנקס "ווארשה", המופיע בארגנטינה פרסם מאמר היסטורי על ווארשה בשנת 1905" וב"נייע פרעסע" בפאריס - מאמר "בשחרה של ידידות" (למלאות 30 שנה לייסוד "ברית-שלום" בירושלים).