הוזמן על ידי הפאקולטה. ההיסטורית של האוניברסיטה בווארשה להשתתף בקובץ המדעי לכבוד יובל ה-75 להולדתו ויובל ה-50 לפעולתו המדעית של הפרופ' רפאל טאובנשלאג ושלח לוועד היובל מחקר-השוואה מקיף בדיני משפחה וירושה העבריים והרומאיים, העומד להתפרסם בקרוב.
בכתב-העת המדעי של המכון ההיסטורי היהודי בוארשה "בלעטער פאר געשיכטע" עומד להתפרסם מחקרו מאטנוגראפי-כלכלי "עיר מולדתי בבלורוסיה בשנות ה-90".
בידיו נמצאים בכתב-יד החיבורים הבאים:אוצר מונחי-המשפט (מילון משפטי אנציקלופדי מפורט, המיוסד על מקורות המשפט העברי, בצירוף הגדרות, מראי-מקומות ומפתחות ובתרגום לארבע לשונות רומאית, אנגלית, גרמנית ורוסית.); דיני המשפחה והירושה במשפט העברי (מחקר היסטורי-עיוני והסברת ההלכות הנוהגות למעשה.) ; הכלל המשפטי בתלמוד ; המשפט הסוציאליסטי (עקרונות ויסודות. משפט ברית-המועצות ומדינות הדימוקראטיה העממית עברית ויידיש); פרקים בתולדות תנועת הפועלים היהודית (מהדורה מורחבת ומעובדת של ספרים א-ב ושני כרכים חדשים - ספר ג' וד'): מלאכה ועבודה בארץ-ישראל בתקופה היוונית-רומאית: כתבים משפ טיים. אוסף מאמרים: לשון וספר (אוסף מאמרים); תרבות והווי (אוסף מאמרים) ; במערכות תנועת השלום (אוסף מאמרים ונאומים); ידידות עם ברית-המועצות (אוסף מאמרים ונאומים); דיוקנאות של מורים (לוחמים וסופרים) ; תולדות ועד הלשון העברית ; תולדות בית-הספר הגבוה למשפט ; תולדות הארכיון והמוזיאון של תנועת-העבודה. צאצאיו: אליקים (ארכיטקט-מהנדס), פנינה (פסנתרנית).
אניטה מילר-כהן
נולדה בי"ח סיון תר"ן (6.6.1890) בוינה בירת אוסטריה.
לאביה סלומון רוזנצוייג (סוחר אמיד) ולאמה סופיה בת דוד שנאבל. למדה בגימנסיה, בסמינר למורות ובאוניברסיטת וינה, ומגיל צעיר התמסרה לעבודה סוציאלית, ביחוד לעזרה לילדים, יהודים ולא-יהודים כאחד. מתוך זיקה נפשית לעבודת העזרה לכושלים לא הסתפקה בטיפול ב"מקרים סוציאליים" כגופים בודדים, אלא השתדלה לחשוף את שורש הרע כדי לעקרו, לבל יצמיח "מקרים" לרוב, ובדרך זו עמדה על העובדה, שלמצוקת הנצרכים היהודים גורם נוסף, שאינו קיים לגבי יתר הנצרכים, והוא בבסיס הכלכלי הרעוע של היהודים, המהוים גוף זר ארץ מגוריהם למרות שקיונם האזרחי הכתוב בחוקת המדינה. ומשנודע לה, שאחד מאזרחי עירה, ד"ר תיאודור הרצל, יסד תנועה ציונית במטרה ליצור ליהודים מולדת משלהם בארצם ההיסטורית, בה לא יהא מקום לגורם מיוחד זה של מצוקת היהודים, ובאותה ארץ כבר הוחל בהנחת היסוד למולדת היהודית, התקרבה לתנועה הציונית ובאה ב-1910 לביקור ראשון בארץ. כאן לא מצאה עדיין בימים ההם את התנאים כשרים למפעל עזרה מקיף, לפי חזונה, וחזרה להמשיך בעבודתה בוינה בממדים מתרחבים והולכים.
כר נרחב לפעולה נפתח לה משפרצה מלחמת העולם א' ב-1914 ורבבות פליטים יהודים מגליציה ומבוקובינה זרמו לוינה. במרץ, ביזמה ובכח-דיבור-ושיכנוע בלתימצויים זעזעה נפשות ופתחה לבבות וידים של רבים להגשת עזרה לפליטים, ובשנתה ה-25 הועמדה בראש ועד הסיוע לפליטים מטעם ממשלת אוסטריה ובפעילותה הכבירה הצדיקה את האמון שניתן בה. ארגנה תחנות חלב, בתי אמהות, בתי-ילדים, בתי מחסה ובתי מלאכה ליותר מ-1000 נערות יתומות, ורק לכושלים ומחוסרי יכולת פיסית לעבוד ניתן סעד-צדקה לקיום, ואילו לצעירים וצעירות הגישה אך ורק עזרה קונסטרוקטיבית בהכשרה לעבודה, שיוכלו לקיים את עצמם בכבוד בעמל כפיהם. ועל פעולות אלה זכתה לאות-הצטיינות מאת הקיסר קארל, שליט אוסטריה בימים ההם. כר נרחב עוד יותר לפעולה נפתח לה במוצאי מלחמת העולם, כשהתפוררה הקיסרות האוסטרית ובירתה וינה נעשתה קן של עוני ומצוקה כללית, ובה נשארו רבבות פליטים יהודים שאין להם לאן לחזור, ובוינה עצמה רואה אותם העם העיון כזרים הנדחקים לאכול עמו את פרוסת לחמו הדלה. אז נתנה יד ליסוד הועד הלאומי ליהודי אוסטריה ולארגון ההגנה העצמית היהודית בנשק מפני ההתפרעויות של חיילים מרי-נפש, שנסו הביתה מהחזיתות שהתפוררו. בו בזמן שקדה גם להקל את מצוקתם ומרירותם של החיילים החוזרים, וביזמתה נוסדו בתי-הבראה ומטבחים עממיים להם ולמחוסרי עבודה מבני המעמד הבינוני, בתי תה ובתי חימום לחורף וכו'. אך העומס העיקרי של עבודתה היה שוב למען היהודים, כי בהם פגעו יותר מבאחרים המלחמה והתהפוכות והפרעות שהתחוללו בעקבותיה. אז סודרו בעזרתה 12 אלף ילדים עזובים וחולים בשווייץ, פולין,