שלמה רביוב
נולד בשנת תר"ן (14.8.1890) בפורט-ארתור (אז בסיס רוסי במנג'וריה).
לאביו רחמן ולאמו מלכה בת הרב ראובן רבינוביץ. למד בחדר ובבית-ספר רוסי ואח"כ עסק במסחר.
ב-1912 עלה לארץ.
הצטרף לאגודת "השומר" ועסק בשמירה בכפר אוריה, ראשון לציון, רחובות, פתח תקוה.
ב-1913 נשא לאשה את שושנה בת יעקב לינמן. במלחמת-העולם הראשונה גורש לאלכסנדריה של מצרים בשל נתינותו הרוסית. משחזר ארצה אחרי המלחמה, נכנס לשרות בתור שוטר רוכב בשרות המשטרה העירונית של תל-אביב בהווסדה.
היה פעיל בהגנה ובחומות 1921 ו-1929, היה מדריך לנשק.
אחרי פירוק המשטרה העירונית עבר לעבוד בחברת החשמל, ואחרי 33 שנות עבודה יצא לפנסיה.
בניו: שמואל, ראובן, אברהם,
גבריאל צפרוני (צפלביץ)
נולד בשנת תרע"ו (17.10.1915) בוילנה שבליטארוסיה.
לאביו רפאל צפלביץ (השתתף בצעירותו במבצעים נועזים של המהפכנים הרוסים נגד המשטר הצארי, נתפס יחד עם המהפכן היהודי הירש לגרט, שנדון למיתה בוילנה, ואילו הוא נדון למאסר עולם ונשלח לסיביר ומשם ברח לשוייץ) לאמו מנוחה בת גבריאל קולק (גם היא היתה מהפכנית וגורשה לסיביר ושם נישאה לבעלה).
ב-1920 עלה לארץ עם הוריו וגמר בי"ס עממי ותיכון בתל-אביב. ב-1927 ואח"כ גם ב-1928 נפצע בהתקפות ערבים בצפון תל-אביב. ב-1932 השתתף ביסוד תנועת הנוער הלאומי.
אחרי גמרו את בית-הספר התיכון נכנס לעבודה בתור רפורטר בעתונות, ומשנת 1935 הנו עובד בקביעות בעתון "הבוקר", מקודם בתל-אביב ומאז מלחמת העולם השניה כמנהל סניף המערכת בירושלים, כתב של עתוני חוץ וסוכנויות טלגרפיות, ובשנים האחרונות משתתף קבוע גם ב"מעריב" וכתבו של "דיילי טלגרף" הלונדוני.
בשנות המהומות מ-1936 ואילך הצליח פעמים רבות לחדור למקומות סכנה ביפו ולקיים קשרים עם מקורבים לכנופיות הערביות, ולרכוש בדרך זו ידיעות לפרסום בעתונות וידיעות חשאיות לצרכי ה"הגנה''. כן הצליח בשנות מלחמת העולם ליצור קשרים עם ראשי הפקידות הבריטית האזרחית ועם אנשי הצמרת הצבאית של הבריטים ובעלות הברית בארץ ולרכוש ידיעות נחוצות ומועילות להנהגת הישוב ול"הגנה". בשנות המאבק והמחתרת קיים קשרים עם ראשי המשטרה הבריטית וה"אינטליג'נס" והידיעות שרכש בדרכים אלה היו לתועלת ל"הגנה" ולתנועות המחתרת.
השתתף ביסוד אגודת העתונאים בתל-אביב והיה חבר הועד הראשון שלה. כעת הנו חבר ועד אגודת העתונאים בירושלים, חבר מועדון רוטרי וחבר האיגוד הבינלאומי לעתונות.
משתתף קבוע בתכנית "שלשה בסירה אחת" בקול ישראל.
ב-1952 נשא לאשה את שולמית בת רפאל אבולעפיה (ראה כרך ה', עמוד 2386).
בתו: נעמה . בנותיו המאומצות: רות, מרים.
נתן אלתרמן
נולד בוארשה (פולניה), אב תר"ע (1910).
לאביו יצחק (ראה כרך ג', עמוד 1406) ולאמו בילה בת שניאור ליבוביץ. קבל חנוך עברי בגמנסיה העברית מטעם "אגודת ישראל" בקישינוב "מגן-דוד" שעמדה בפקוחו הרוחני של הרב צירלסון. יחד עם שמואל מרלון ערך את כתב העת לתלמידי "אחדות" ו"נצנים''.