ב-1920 השתתף ביסוד הפירמה למסחר, קומיסיון, ביטוח וספנות כספי, דיסקין וקפלן וניהל את סניפה בחיפה, ומ-1939 בעל עצמאי של הפירמה לחיפה והצפון, שמתנהלת כעת על-ידי אוריאל בנו. ממיסדי שכונת בתגלים בחיפה ויו"ר אגודתה בשנות 1938-1935 וגבאי ראשי של בית-הכנסת הכללי בבת-גלים מאז שנת תרפ"ט.
חבר ועד לשכת המסחר העברית בחיפה וסגן נשיאה במשך שנים רבות.
חבר ועד לשכת הספנות הישראלית בשנים 1948-1947 והנשיא בפועל בשנת מלחמת השחרור, כשניהל עניני נמל ומכס באישור "מנהלת העם" ("ממשלת הצללים" של מדינת ישראל קודם להווסדה בגלוי) והוא שניהל את המו"מ עם שלטונות המנדט בדבר העברת נמל חיפה לרשות ישראל. מאז קום המדינה מנהל הכספים במנהלת נמל חיפה.
ממיסדי לשכת "הכרמל" של בני ברית בחיפה ונשיאה משך שנתים, חבר הועד הגדול של הלשכה הגדולה בארץ-ישראל מימי נשיאותו של דוד ילין. מיסד לשכת הבנאים החפשים "ראובן" בחיפה בחסות הלשכה הגדולה הסקוטית ונשיאה פעמים (1932/33, 1945/46), מדריך ראשון גדול כבוד של הלשכה הגדולה לסקוטלנד באדינבורג, מהפעילים למען איחוד הבנאים החפשים בארץ וממיסדי הלשכה הגדולה למדינת ישראל.
סגן נשיא גדול בה מיום חנוכתה ב-20.10.1953 ונשיא גדול מיום 29.11.1955 עד 11.12.56.
באוקטובר 1956 פרש ממינהלת הנמל בחיפה.
נשיא אגודת סקאל לעידוד התיירות בחיפה.
נשיא מיסד של האיגוד לחוק ימי בישראל, המסונף לחוק הימי הבינלאומי.
צאצאיו: אביה אשת ראובן חיים ארנון (ארונובסקי) (רואה חשבון מוסמך), עטרה אשת ד"ר אביגדור (ויק טור) רזנקוב (רופא רנטגנולוג ביוהאנסבורג שבדרום אפריקה), אוריאל (מנהל הפירמה המסחרית של אביו בחיפה).
גדליהו זקיף (ז'וכוביצקי)
נולד בחודש אב תרס''ה (אוגוסט 1905) בסלונים שבפולין-רוסיה-הלבנה.
לאביו שמואל זקיף-ז'וכוביצקי (ראה כרך ב', עמ' 935) ולאמו רחל בת גדליהו אורינובסקי (נפטרה במגדיאל, ה' אדר תר''ץ - 5.3.30).
עם חילופי מקומות המגורים של הוריו גדל ונתחנך בבתי-ספר דתיים-לאומיים בבאראנוביץ' ואח''כ בווארשה, ושם גמר את הגימנסיה.
עלה לארץ בשנת תרפ"ג (1923) במטרה - ללמוד בגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב (לפני שמשפתחו עלתה לארץ).
יצא ולמד ספרות באוניברסיטת פריס והיה שם פעיל ויו"ר בארגוני-נוער ציוניים. עבר ללמוד בבית-הספר הגבוה לכלכלה שליד אוניברסיטת לונדון ועבד שם במערכת השבועון המרכזי של ההסתדרות הציונית "העולם".
משחזר לארץ עסק בפובליציסטיקה ובתרגום ספרים מאנגלית ומצרפתית וגילה את יכלתו גם כנואם ומרצה. נשא לאשה את שושנה בת יעקב יורזד צקי. בשנות לימודיו גילה יכולת של תעמולה וארגון בפעולותיו בהתנדבות למען הקרנות הלאומיות, ואח"כ נעשה דבר זה יעודו ועיסוקו העיקרי בחיים, כשיצא בשליחות הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לסין, בלגיה וצרפת והצלחתו בעבודה הצדיקה את שליחתו שמה אח''כ נתמנה לנציג קבוע של קרן היסוד (אח"כ בשיתוף עם "המגבית היהודית המאוחדת") בארצות דרום-אמריקה, והוא פעיל שם גם למען הציונות והתרבות העברית.
בתקופת מלחמת השחרור ביצע בכמה מארצות אירופה ואמריקה הלטינית פעולה מיוחדת למען מגבית הבטחון לשעת חירום של ה"הגנה" לרכישת נשק ולמימון מלחמת השחרור, ובהופעות הצליח לא באיסוף כספים בלבד, אלא גם ברכישת אהדת גדולי העמים לעם ישראל במאבקו ולעורר התלהבות ונכונות בין