היהודים לעזור בממון ובהתנדבות אישית לשרותים צבאיים במלחמת תקומת המולדת.
בשנים האחרונות הוא יושב בקנדה מטעם "המגבית היהודית המאוחדת"
שלמה פסמניק
נולד בשנת תרל"א (1871) בגרודנה שברוסיה-פולין.
לאביו שאול (קרובו של מנהיג ציוני רוסיה ד"ר דניאל פסמניק ובן-דודו של ד"ר יוסף חזנוביץ , מיסד בית-הספרים הלאומי בירושלים) ולאמו פרומה אסתר לבית זרצקי. למד בחדר ובישיבת גרודנה.
ב-1897 נשא לאשה את חיה בלומה בת חיים שלמה כגן (נפטרה בהרצליה י"ח חשון תש"ה - 4.11.1944).
עסק במסחר והיה מנהל בית-החרושת לפקקים "רפס" בגרודנה. היה מטובי העסקנים הציונים בגרודנה וציר לועידת ציוני רוסיה (מינסק 1902). פעל גם בעניני צבור מקומיים, ובעת מצוקה, כשהתקינה קהלת גרודנה מאפיה להספקת לחם לדלת העם במחיר הוגן, לבלימת הספסרות בלחם, נטל עליו את ניהולה וניהל אותה בכושר ובנאמנות.
כשנוסדה המושבה הרצליה, רכש בה נחלה עם צאצאיו, ובראשית שנת תרפ"ו (אוקטובר 1925) עלה לארץ.
שנים אחדות התגורר ליד בנו בתל-אביב והשתתף ביסוד בית-הכנסת בצפון תל-אביב. אחר-כך בביתו בהרצליה ליד בתו, וכאן השתתף ביסוד בית-הספר החרדי וישיבת השרון.
היה חבר פעיל בתנועה הרביזיוניסטית ואח"כ בתנועת "חרות". הטיף בעל פה ובכתב לשמירת המסורת ולטוהר המדות בהנהגת הצבור. פרסם בענ ינים אלה וכן בתגובות על קיפוח זכויותינו על-ידי השלטון הזר בעתונים "היסוד", "הארץ", "המשקיף", "הבוקר", "חרות", "הצופה", ובשנתו האחרונה, ב-1955, הוציא חוברת "תגובות" לשאלות השעה. נקט ביזמה אישית גם כלפי חוץ להגנה על זכויותינו בארץ - בתזכיר לועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ובחליפת מכתבים עם המדינאים הבריטיים דף קופר, אנתוני אידן, וינסטון צ'רצ'יל ואחרים. זמן מועט לפני מותו כתב ושלח למערכת "חרות" מכתב גלוי "חטאיבראשית של אנגליה בלפי ישראל" אל "הנציב הראשון ליהודה" לורד הרברט סמואל בן גילו, בו בירר את החשבון שלאחר מעשה בדבר שגיאות אנגליה בהנהגת ארצנו למן תקופת נציבותו של הלורד הנ"ל ועד סיום שלטונה כאן. אך את מכתבו, שנדפס בעתון ביום 26.4.1056, לא הספיק לראות בדפוס.
נפטר בהרצליה, ז' אייר תשט"ז (18.4.1956).
צאצאיו: חיים (מבכירי הפקידים בבנק לאומי לישראל בתל-אביב ועסקן פעיל של יוצאי גרודנה בישראל), יפה אשת שמואל קפלושניק (מיסד ישיבת השרון בהרצליה ומפעילי פאג"י).
הרב שלמה אהרן ורטהיימר
נולד בשנת תרכ"ז (1867) בפזינג שליד פרסבורג (אז בהונגריה).
לאביו הרב יעקב (ממשפחת ורטהיימר , שהעמידה רבנים ומנהיגים ליהודי אוסטריה והונגריה המערבית במשך דורות) ולאמו שיינדל בת זאב וואלף. בשנת תרל"ב (1872) עלה לארץ עם הוריו בהיותו בן חמש והתישבו בירושלים. אחרי שלש שנים נתיתם מאביו וגדל בבית הרב טוביה גדליה פרינד (יליד העיר קרולה שבהונגריה). למד בת"ת ובישיבות ירושלים.
בשנת תרמ"ג (1883) נשא לאשה את גולדה לאה בת הרב נתנאל הלוי מווארשה, והוסיף ללמוד תורה בשקידה ובגיל 18 כבר הגיע לבקיאות גם בחכמת הנסתר.