רכש קרקע ועבד בחקלאות.
היה גבאי בתלמוד תורה וחבר במוסדות הדתיים במושבה רחובות.
ממיסדי חברת לינה במושבה, יחד עם ד''ר מוסקוביץ , גב' יעקבזון והרב כהן, והיה פעיל בה.
הפליטים שגורשו מיפו-תל-אביב ובאו לרחובות במלחמה העולמית הראשונה, חלו בטיפוס הבהרות, הוא טיפל בהם במסירות רבה, אף שסיכנו במחלתם את ילדיו בביתו.
עם ילדיו דבר בבית - בעברית. בשבתות היה מקריא לתלמידי בתי הספר את שירי יהודה ליב גורדון. נפטר ביפו, י"ב סיון תרע"ט (10.6.1919).
צאצאיו : אברהם (רחובות), דבורה אשת אברהם שחור (גדרה).
אייזיק יעקב ויסוקר
נולד ויסוקה ליטובסק, בשנת תרי"ז (1857). לאביו צבי ולאמו קיילה בת קופל. קבל חנוך מסורתי. היה בעל מסגריה. עלה לארץ בשנת תרנ"ז (1897). נשא לאשה את חוה בת אליהו קנבנהוף. במקצועו עזר רבות לפרדסנים בהכנסת משאבות לבארות.
חנך בעלי מקצוע-במסגרות.
בשעת עבודתו בפתח-תקוה בסדור משאבה, נפל הבארה ונהרג, ה' שבט תרס"ג (2.2.1903).
צאצאיו: קופל (ראה בכרך זה), משה, בילה רחל אשת אפרים בנקו, שרה אשת דוד למפרט (ראה כרף ה', עמוד 2215), דבורה אשת משה ספיר, הניה ז"ל אשת בן-ציון צוקרמן,
יצחק צבי רויזמן
נולד בט"ו בשבט תרמ"ח (1888) בנדרזין שליד וארשה, פולין.
לאביו מרדכי-דב ולאמו איטה-הינדה בת שמואל ווינקלר מאוגוסטוב-סובאלק.
למד בחדרים ובישיבות והשתלם בלימוד עצמי בהשכלה כללית.
נשא לאשה את לובה בת ר' דב הסקין (חסיד חב"ד, ממוגורשי מוסקבה) ולאמה חיה לבית פראגין (נפטרה בכפר סירקין, אור ליום חמשי, ט"ז סיון תשי"ד-17.6.54, ונקברה בפתח-תקוה).
מ-1910 עבד במערכת העתון היומי האידי "היינט" בוארשה וכתב גם בעתונים אידיים אחרים.
כשסגר השלטון הצבאי הרוסי ב-1915, לרגל מלחמת העולם, את העתונים האידיים בוארשה, עבר עם משפחתו לרוסיה ועבד בתור מיופה-כח נודד מטעם הועד המרכזי של יהודי רוסיה לעזרת אחיהם הפליטים ונפגעי המלחמה.
בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה פרסם בחתימת שם של גוי בעתון הסובייט המקומי בעיר רוסלאבל, מקום מגורי משפחתו אז, מאמר משכנע בדבר הנזק שתגרום האוכלוסיה הרוסית לעצמה אם תתפתה לתעמולה לפרעות. השלטון המקומי העתיק את המאמר בפלאקאטים והדביקו על הקירות, ותחת רושם הדברים שככה הנטיה לפרעות.
בסוף 1921 חזר לוארשה והמשיך לעבוד ב"היינט''. "לעצטע נייעס" ו"האנדלס צייטונג". היה חבר באגודת הסופרים והעתונאים היהודים ובסקציה היהודית שבסינדיקאט הפולני של עתונאי וארשה.
ב-1924 החליטה אשתו פתאום, שהם יעלו לארץ. מקודם עלתה היא עם שני בנים, על מנת שבעלה ויתר המשפחה יבואו אחריהם. אך הוא לא יכול לבוא, ואחרי שנתים השאירה את הבנים בארץ וחזרה לוארשה.
בסוף 1932 נתמנה לכתב "היינט" ו"לעצטע נייעס'' בארץ-ישראל ואז עלתה המשפחה להשתקע בארץ, ואותו חלק של המשפחה שעלה לארץ ניצל מן השואה.
צאצאיהם בארץ : חיים לפידות, שלמה-דניאל רויזמן (חניך מקוה ישראל ומכללת נאנסי, אגרונום-מדריך מטעם משרד החקלאות).
יוסף אליהו
נולד בקורפו (יון), ה' תשרי תר"ס (ספטמבר 1899.
לאביו אברהם (סוחר) ולאמו מלכה בת דוד בלל. קבל חנוך מסורתי, בי"ס עממי והמשיך ללמוד באיטליה.