בפולקטה למדעי הרוח ולמד פילוסופיה, היסטוריה ושפה וספרות ערבית.
תוך לימודים בריאלי בחיפה, עבר את שלבי ההכשרה והאימון ב"הגנה", וב-1939 כבר נשלח בתפקיד לחניתה. אח"כ, בתור סטודנט באוניברסיטה, עבר קורסים שונים ב"הגנה", בהם ניתנה הכשרה לסגל הפיקודי של "צבא ישראל במחתרת".
ב-1943 התגייס לצבא הבריטי ושירת בגדוד השני של הבריגאדה העברית, ביחד עם אנשי הצמרת של הפיקוד ב"הגנה" אז ולאחר זמן בצה"ל.
עבר עם יחידתו את הדרך הארוכה ורבת התלאות וההקרבה והקרבות. מהמדבר המערבי, קירינאיקה ולוב, איטליה עד לקרבות המכריעם נגד האויב הנאצי בצפון איטליה, ואחרי הנצחון עם חיל הכיבוש עד לבלגיה. בינתים עלה לדרגת קורפורל ובבלגיה עזב את פלוגתו ונתמנה לסרג'נט-חינוך של הגדוד כולו.
אחרי השחרור מהצבא, בו רכש נסיון וידיעות הרבה יותר מהסטנדרט של קורפורל או סמל-תרבות, חזר ללימודיו באוניברסיטה, ונוסף לכך התחיל ללמוד גם ב"מוסד להשתלמות" מטעם הסוכנות היהודית בהנהלת הד''ר ולטר איתן, בו ניתנה לאנשים הכשרה לתפקידי-מינהל אחראים בדרגה גבוהה, בשרותי פנים וחוץ של מדינה, שאם תקום מדינה יהודית בארץ, יהיו אנשים מוכשרים לנהל את שרותיה.
במרץ 1953 נשא לאשה את מרים בת משה מנזון . משהחליטה עצרת האו''ם בסוף 1947 על כינון מדינה יהודית בחלקה של ארץ-ישראל והחלו ההתקפות הערביות עליה, הפסיק את לימודיו וחזר לשרות צבאי כמפקד פלוגת הסטודנטים בירושלים. זמן מועט אחרי קום המדינה, בעוד הקרבות גועשים סביבה מכל עבר, הוזמן על ידי מורו הד"ר ולטר איתן לשרות במשרד החוץ המתארגן, ועל סמך ידיעותיו האוניברסיטאיות בשפה ובתרבות ערבית נתמנה לראש המחלקה לעניני אסיה. באותו זמן עדיין לא היה שום מגע מדיני בין ישראל ובין ארצות אסיה, והמגע עם הארצות השכנות היה צבאי בלבד, בחזיתות המלחמה, ולראש המחלקה לעניני אסיה לא היה מה לעשות, אלא להתכונן ולרכז ידיעות לכשיגיע הזמן למגע מדיני עם ארצות אסיה. עם בוא ההפוגה בקרבות ניתן לו תפקיד מעשי במגע עם מנגנון ההפוגה ועם משקיפי האו"ם ואח"כ במו"מ לשביתת הנשק. בתפקיד זה ודרגת רב-סרן השתתף במשלחת הישראלית למו"מ עם המצרים ואח"כ כקצין-קשר בין הצבא למשרד החוץ למו"מ על שביתת הנשק עם עבר הירדן ולכל עניני שביתת הנשק. בתפקידו זה עבר כמה פעמים את הקוים והיה מספר פעמים אורחו של המלך עבדאללה בנוה-החורף שלו בעמק הירדן.
אח"כ שימש בתפקיד מזכיר מדיני וראש הלשכה של שר החוץ - מספר חדשים, ולאחר זמן נתמנה לסגן ראש מחלקת המודיעין במטה הכללי.
השתלם שנה אחת בצרפת במדעי הכלכלה והמדינה, ומאז שובו משם הנו ראש אגף המודיעין במטה הכללי.
יהושע ביצור (ושקוביצר)
נולד בכ"ט בטבת תרפ"ו (14.1.1926) בוינה בירת אוסטריה.
לאביו יעקב ואשקוביצר ולאמו רחל בת אברהם ואלפיש. אחרי למדו שנים אחדות בבית-הספר היהודי בוינה עלה ארצה (עם המשפחה) (בעלית הנוער) ב-1939. כאן המשיך ללמוד ואחרי גמר לימודיו שירת בנוטרות.
יצא להשתלמות ולמד באוניברסיטת ניו-יורק.
חזר לארץ והמשיך את השתלמותו באוניברסיטה העברית בירושלים.
שירת בחי"ש וצה"ל.
נתמנה למורה בבית-הספר בראשון לציון ופעל גם בתור כתבו של "מעריב" בדרום, ואח"כ סופרו של "מעריב" בירושלים.
ב-1952 נשא לאשה את צביה בת משה ורטהיימר. בנו: אברהם.