אריה ליב גליקשטיין
נולד בגרייב (ליטא), בשנת תקצ"ד (1834). לאביו יעקב. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה.
עסק במסחר בעיר אוגוסטוב.
נשא לאשה את חיה בת ר' יעקב כץ (נפטרה בזכרוןיעקב, כ' אייר תרע"ב-22.1.1912).
עלה לארץ בשנת 1904.
עסק בצרכי צבור במושבה זכרון-יעקב.
חתניו - ד"ר הלל יפה וחיים מרגלית-קלווריסקי וכן בנו עקיבא הסבו לו ספוק רב בעבודתם למען גאולת קרקעות, בנין ורפואה בארץ.
נפטר בזכרון-יעקב, ג' שבט תרפ"ו (19.1.1926).
צאצאיו: אלכסנדר (סנדר) ז''ל, משה ז"ל, ג'ניה (שיינה) ז"ל, אסתר אשת חיים מרגלית-קלווריסקי (ראה כך ב', עמוד 801), רבקה אשת ד"ר הלל יפה ( ראה כרך ג', עמוד 1141), עקיבא גליקשטיין (ראה בכרך זה).
אברהם יוסף שמרלינג
נולד ביפו, י' ניסן תרל''ה (אפריל 1875).
לאביו יחיאל אביגדור (ראה כרך ג', עמוד 1290) ולאמו בת שבע בת יוסף וחיה רבקה רוגינסקי מרוגאצ'וב (ראה כרך ג', עמוד 1231).
קבל חנוך מסורתי.
הרחיב את הסוכנות לעבודת המכס ביפו שסבו, ר' חיים שמרלינג (כרך א', עמוד 97) החל לעסוק בה עוד בשנת תרכ"ו (1866) .ביסס אותה ביושר ובנאמנות לטובת הלקוחות. היה רצוי ומקובל לחבריו, לקהל הסוחרים ולשלטונות המכס והנמלים.
נשא לאשה את צפורה בת אברהם דב שרגרודסקי (כרך ג', עמוד 1432).
היה מיוצרי המקצוע (סוכן מכס) בארץ. תלמיד חכם, מצניע לכת ובעל מדות נאות.
נפטר בתל-אביב, ח' כסלו תש"י (29.11.49).
שלום פנחס כהן
נולד בשנת תרכ"ח (1868) בפוניבז שבליטא.
למד בחדר ובישיבה, נודע כ"עילוי" והוסמך לרבנות. השתלם גם בהשכלה כללית ובשפה האנגלית. כמו רבים מיהודי ליטא בימים, שמחוסר מחיה במולדתם יצאו לארצות האנגלו-סכסיות, יצא גם הוא בבחרותו לאנגליה, שלח ידו במסחר והחל רואה סימני הצלחה וחסך לו רכוש-מה.
בשמעו על יסוד מושבות חדשות בארץ-ישראל החליט כי גם מקומו יהיה בין מחיי הארץ וישובה ובתרנ"ב (1892) חיסל את עסקיו, נטל עמו את צרור כספו ועלה ארצה. תחילה התאמן והתמחה כפועל בעבודות חקלאיות במושבות רחובות, גדרה וחדרה. אח"כ התנחל בפתח תקוה, קנה קרקע ונסע כרמי גפנים ושקדים ופרדסים, וכל ימיו שקד על עבודת משקו לכל ענפיו ופיתוחם וניסה את יכלתו אף בגידול זנים חדשים.
נשא לאשה את בתיה בת ר' דוד קנטרוביץ (מצאצאי הגר''א מווילנא, ממשפחת הפרופ' בוריס שץ) ואחותם של ניסן ואבא קנטרוביץ , מראשוני רחובות (ראה כרך ז', עמודים 2940 ו-2943), ואף היא יד לה בבנין רחובות, כאשר מזוינת במקל בידה התיצבה יחד עם חברותיה נגד הג'נדרמים של השלטון הטורקי, כשבאו להרוס את הבתים הראשונים שנבנו ברחובות בלי "רוכסה" (רשיון), והניסו אותם (נפטרה בפתח-תקוה, כ"ד טבת תש"י-13.1.1950).
נתן מזמנו ומתבונתו גם לישוב סכסוכים בין תושבים ולעסקנות צבורית מסורה ונאמנה כסגן יו"ר המושבה ויו''ר הועד החקלאי בפתח תקוה.
ברכישת קרקעות ובנטיעת כרמי שקדים על גבעות השרון השתתף ביסוד כפר-סבא ועין-חי (כך נקרא לפנים ישוב זעיר על הגבול הדרומי של המושב כפר-מל''ל שנוסד לאחר זמן). השתתף בגאולת אדמת מזכרת הרצל שליד פתח תקוה, ביסודה ובנהולה של חברת "השקד" לשיווק פרי מטעי השקדים, היה מיוזמי וממיסדיו של בנק קופת מלוה חקלאית בפתח תקוה, ממיסדי חברת "אוסם" ומנהלה, מיוזמיו וממיסדיו של בית-הספר התיכון החקלאי הראשון בפתח-תקוה.
נפטר בפתח תקוה, ב' שבט תרצ"ב (10.1.1932).
צאצאיו: אביתר (חקלאי ופרדסן בפ"ת. בניו: שלום (קצין צבא וחקלאי): ניסן ( מלחין וחבר אגודת הקומפוזיטורים והמחברים); מתתיהו (חקלאי מומחה, מוותיקי