אליהו משה מני
נולד בחברון, בשנת תרס"ז (1907).
לאביו משה בן הרב סלימן מנחם מני (ראה כרך א', עמוד 299) ולאמו לאה בת אדוארד אשכנזי. אביו היה שופט חוקר בחברון בימי השלטון התורכי, ותחת השלטון הבריטי עבד עם אחיו העו"ד אהרן מני (כרך א', עמוד 473).
אחרי קבלת חינוך מסורתי בחברון למד בבית-הספר לבנים בירושלים ובבית-המדרש למורים והוסמך למורה.
למד משפטים באוניברסיטת ליברפול באנגליה וקיבל תואר לל. ב. ובריסטר.
זמן מה שימש בליברפול מרצה לחוק האנגלי. בשבע שנות שהותו שם עבד גם בתור מורה בת"ת של הקהלה החרדית ושיתף פעולה עם הרב הראשי שלה, רבי איסר יהודה אונטרמן (כיום רב ראשי בתל-אביב) בהחדרת הרעיון הציוני והנכונות לתרום בעין יפה לקרנות הלאומיות בקרב חברי הקהלה.
כשחזר לארץ ב-1933 נתמנה למדריך ומרצה בביתהספר הממשלתי למשפטים והעמיד תלמידים, שרבים מהם הנם כיום שופטים ועורכי-דין נודעים בארץ. אחר כך ניהל יחד עם גיסו ע. צ. בקר (כיום נשיא-תורן).
ניהל משרד עורכי-דין. גאל שטח קרקע מידי הערבים בשביל החברה לתעשית מלט "שמשון" בהר-טוב.
ב-1940 נשא לאשה את צפורה בת ירחמיאל גמזו. בשנות 1948-1942 היה קונסול בפועל של מכסיקו לארץישראל, עבר הירדן, סוריה והלבנון.
בימי מצור ירושלים שירת כטוראי ב"משמר העם".
ב-1948 נתמנה מטעם משרד המשפטים של ממשלת ישראל לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, ומ-1952 ואילך הנו נשיא תורן של בית-משפט זה ושופט יחיד לכל הארץ בערעורים בעניני מס הכנסה ובערעורים בתביעות נגד משרד הבטחון.
חבר הנהלת הקונסרבטוריה הירושלמית, חבר בועד המיעץ ועניני מוסדות השכלה גבוהה ומפעלי מדע ומחקר שליד משרד החינוך והתרבות.
בנותיו: רעיה, מוסיה.
אליהו טורקניץ
נולד בפלך פינסק (רוסיה) בשנת תרל"ד (1874).
לאביו אברהם ברוך ולאמו רחל. קבל חנוך מסורתי.
היה חבר בתנועת נוער ציוני בעירו.
עלה לארץ בשנת תר"ן (1890). אחיו - שלמה ויצחק עליו לפניו והתישבו בפתח-תקוה.
עבד כפועל חקלאי בפתח-תקוה, בשמירה ברחובות, כפועל בפרדסי הבארון רוטשילד ובפרדסי "בחריה" בפתח-תקוה.
נשא לאשה את חוה בת ר' מרדכי דב ברויטמן. (מראשוני הסוחרים בחומרי בנין ביפו).
הקים בפתח-תקוה משק חקלאי, נטע פרדס ועסק במסירות גם בלול ובפרות.
פרדסו שהיה במקום נמוך, סבל משיטפון בימי חורף אחד והעצים נעקרו. בשנת תר"ס (1900) מכר את המשק ועבר ליפו.
לפי עצת חותנו, קנה את בית מסחרו של הסוחר זילבר, שעזב את הארץ. בית המסחר עסק במכירת קמח בסיטונות- בשוק אל-דיר ביפו. ולשותף לקח את מכירו יעקב פרלשטיין (ראה כרך א', עמוד 315) והם פיתחו את העסק לאחד הגדולים לסיטונות בארץ.
היה חבר פעיל באגודת "אחוה".
מראשוני בונה העיר תל-אביב.
בשנת 1922 גאל יחד עם שותפו שטחי קרקע גדולים מידי הערבים. בדרום ת"א גאלו 20.000 דונם (כיום "חולון") וכן יסדו את שכונת מנורה ב' בבת ים, והשכונות מנורה א' וג' מעבר למקוה ישראל (כיום חולון).
ביזמתם נרכשו קרקעות להרחבת בת-ים וחולון, ע"י "חברת הכשרת הישוב" (עולי פולין, אגרו-בנק וקרית עבודה), ושטחים שונים בשביל השכונה "צל-צח" ועוד.
נפטר בתל-אביב, כ"ז שבט תש"ה (10.2.1945).
צאצאיו: אריה (ליפא) גיל, דבורה אשת יואל טשרנוב ז"ל, אברהם, ברכה אשת המהנדס דוד גוגול, אבשלום, עזריה.