והתאקלמות חזרו כעבור שנה לחרסון. ב-1883 מת האב, בעקב מחלת ריאות שתקפתו מהצטננות בעת בקורו בחורף בירושלים.
קבל חנוך מסורתי.
נשא לאשה את אטיל בת עוזר חיים קוטלרוב. ממיסדי בית הכנסת הגדול בתל-אביב.
ממארגני שכון בעלי המלאכה בתל-אביב לאחר מאורעות הדמים של שנת 1921 ביפו.
בעל סוכנות למכירת וקנית קרקעות ובתים.
חבר במפעלי צדקה ואגודת דתיות שונות.
חנך את בניו ברוח לאומית ובנין הארץ.
נפטר בתל-אביב, כ"ה אב תרפ"ד (25.8.1924) ונקבר בבית הקברות הישן.
צאצאיו : אשר לויצקי (עו"ד), ד"ר יעקב לויצקי (ראה את הערך שלו בכרך זה), צבי לויצקי, יפה
ד"ר משה כהן
נולד ברוסטוב ע"נ דון (רוסיה) בשנת תרמ"ח (24.9.1888).
לאביו צדוק ולאמו שרה שיינדל בת יעקב יבנוביץ. קבל חנוך מסורתי בתלמוד-תורה, גמנסיה ובאוניברסיטאות בזל (שווייץ), ברלין והיידלברג (גרמניה).
בשנת 1916 קבל תואר ד"ר לרפואה. רופא פנימי.
בשנת 1902 מיסד ויו"ר אגודת "פרחי-ציון" ברוסטוב.
עלה לארץ בשנת תר"פ (1920).
עבד כרופא בבית-החולים "הדסה", בגמנסיה "הרצליה" ובקופת-חולים (1923-26), מאז רופא פרטי.
נשא לאשה את רחל בת נחמיה נסל.
היה חבר "הפועל הצעיר" וחבר ועדת התרבות של מועצת פועלי תל-אביב (1922).
משנת 1922 חבר מועצת עירית תל-אביב (נבחר כחבר המועצה הראשונה ע"י הסתדרות השכנים).
ב-1930 ממיסדי שותפות "הירקן" והתאחדות "הביצור", לפיתוח הירקנות ולתוצרת הארץ.
משנת 1931 פעיל בתנועת הצה"ר (הציונים הרביזיוניסטים).
פרסם מאמרים רבים בשאלות צבוריות וכו' בעתונים : "דבר", "האור", "הארץ", "במערכה", "חזית העם", "הצפון", "הירדן", "החברה", "המשקיף", "חרות", "סלם" ובירחון המדיני-ספרותי "בית"ר" בעריכתו של הפרופ' י. קלוזנר. נאסר ע"י הבריטים ב-5.8.47 בימי מאסרי "האנשים מאד חשובים" יחד עם ראשי העיריות: י. רוקח, א. קריניצי, וע. בן-עמי ועוד, והועבר ללטרון.
חבר מרכז תנועת החרות.
סגן ראש עירית תל-אביב.
תרגם לעברית מיצירותיו של בירון, ה. היינה, שמעון פרוג ואחרים.
בניו : בנימין כהן (שופט מחוזי), רפאל, אוריאל.
אייזיק העמלין (חעמלין)
נולד בשנת תרנ"ב (15.11.1891) בקומארין שברוסיה הלבנה.
לאביו משה ולאמו ברכה לבית יאנובסקי. למד בחדר ובישיבות דובראנקעומוזיר. אח"כ עבר לייקאטרינוסלאב שבאוקראינה, שם התחיל לעבוד בתור פועל והצטרף לתנועת הנוער של "פועלי ציון". לרגל איסוף נדבות לתשלום שכר-דירה בעד המועדון החשאי של הארגון הבלתי-ליגאלי פנה בבקשתו גם לסוכן המשטרה החשאית הצארית, נלקח למאסר ובעודו עלם צעיר כבר רכש לו "ותק מהפכני" בתור אסיר פוליטי.
אחרי שחרורו יצא ב-1909, בגיל 18, לאמריקה, והתחיל לעבוד בבוסטון בתור פועל-חייט. משלמד להכיר את תנאי הארץ החל עוסק בהפצת כלי-נגינה ומכשירי מה סיקה. עיסוקו זה שיפר קצת את מעמדו החמרי, ואף כי למעשה לא השתייך עוד למעמד הפועלים, התמיד בחבירותו ב"פועלי ציון" כאחד מהפעילים.