במלחמה העולמית הראשונה נאלץ לעזוב את ירושלים (נקרא לצבא התורכי) ועבר לפתח-תקוה ואח"כ, בגמר המלחמה פתח בית מרקחת ביפו.
ההגנה נעזרה הרבה בבית המרקחת שלו בשנות המאורעות בנוה שלום - יפו.
צאצאיו: י. פרומה אשת יונה גורביץ, חיה, שולמית אשת יעקב דיסקין, אפרת אשת אליעזר דובינסקי, אבישג אשת מאיר ליפשיץ, יעקב, שמואל, דינה אשת יצחק קינן, מרדכי.
יונה צבי פינשטיין
נולד בסלבוטיץ (רוסיה) בשנת תקצ"ה (1835).
לאביו מאיר חיים ווירצר (ממשפחת חסידים) ולאמו יוטה רחל בת בנימין פיינשטיין (הבן יונה צבי קבל את שם משפחת אמו).
קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות.
היה סוחר דגים בצריצין.
בשנות תר"ט (1849) נשא לאשה את בלומה בת זאב (וולוויל) מילחיקר (נפטרה בראשון לציון, כ"א טבת תר"ץ - 21.1.1930).
בשנת תרנ"ה (1895) עלה לארץ.
עוד בשנת תרנ"ב (1892) רכש 25 דונם אדמה בראשון לציון ונטע כרם ענבים.
בשנת תרנ"ח (1898) הוציאה נגדו פקודת גירוש מהמושבה ע"י פקידות הבארון. עבר לנוה שלום ביפו וחזר למושבה אחרי שהפקידות סולקה.
בתרס"ב היה בין חותמי המכתב הידוע לפקיד הבארון רוטשילד בראשון לציון, בו דרשו ממנו להסיר את הבמה וכסאות הכבוד לפקידי הבארון, בבית הכנסת במושבה, שנבנה בשנת תרמ"ט (1889) בימי שלטון הפקיד א. בלוך . היות, והכסאות והבמה שימשו למיוחדים מהפקידות, כאילו שאר המקומות הוקדשו לנחותי דרגא...
נפטר בראשון לציון, כ"א כסלו תרע"ו (28.11.1915).
צאצאיו; יעקב ישראל (ראה כרך ד', עמוד 1688), נחמה אשת מיכל פוחצ'בסקי (ראה כרך ג', עמוד 1246).
משה אפשטיין
נולד בי"ח אדר תרל"ח (1875) בסלונים (ליטא רוסיה הלבנה).
לאביו בצלאל יעקב (חוכר אחוזה, למדן, כותב לפעמים ב"המגיד") ולאמו חיה לאה לבית הייליגמן. למד בישיבות והשתלם בספרות עברית ואח"כ עסק בהוראה עברית באודיסה.
נשא לאשה את יהודית בת ישראל. ברוסיה השתתף בפעולה ציונית עוד מימי הקונגרס הראשון, כשהשתתף ביסוד אגודת "בני ציון" באודיסה. בשנת תרנ"ח היה מזכיר הסתדרות הציונים באודיסה, ממנה נבחר בתור ציר לועידה הציונית הכל-רוסית (מינסק 1904), ובשנת תרס''ה נסע בהתנדבות כמטיף ומארגן למען ציונות-ציון ונגד תכנית אוגאנדה. באותה שנה נבחר לקונגרס הציוני השביעי בבאזל ומשם יצא לארה"ב ועסק בהוראה עברית בתור מורה ומנהל בתיספר. המשיך גם בפעילות ציונית כללית ואח"כ בציונות דתית במסגרת המזרחי והשתתף בועידותיהן. כתב ב