היה במשך שבע שנים מנהל התזמורת הפילהרמונית טוריון העברי בתל-אביב ובמורשה למחנכים למוסיקה. הישראלית. באחרונה משמש הוא יועץ למוסיקה ואמנות.
עסק ועוסק כל השנים בחיבור יצירות מוסיקליות. ביצירותיו הראשונות בלטה השפעת המוסיקה המודרנית האירופאית, ביחוד הצרפתית. במשך הזמן גברה בו השפעת הקולוריט המזרחי עד כדי מתן ביטוי ביצירתו לנוף הארץ ולחייה.
לפי עקרונותיו ביצירה "צריך מחבר מוסיקה סימפונית להתחשב בדרישות מאזיני הקונצרטים ולעצב מנגינות בעלות אופי פשוט, קצבי מחולות עממיים והסדר תזמרתי שקוף ובהיר". ואכן משתדל לתת יצירות קלות לביצוע, נוחות להבנה ולהנאה, תוך שמירה על רמת הסגנון, הצורה והביטוי, והן בוצעו על-ידי גדולי המנצחים עם תזמורות מפורסמות באירופה ובאמריקה.
מיצירותיו: שלישית מיתרים; סימפוניה עממית 1947 (זכתה בפרס-אנגל לאותה שנה); קונצ'רטו למיתרים וחליל 1945 ; האופרה "אלכסנדרה החשמונאית" לפי הליברטו של אשמן ; "סיץ" ; סואיטה פוליפונית לתזמורת מיתרים ; הסימפוניה "דוד" שזכתה בפרס התזמורת הפילהרמונית 1952; מנגינות לשירי ילדים של ביאליק ; עיבוד שירי תימן, ועוד. לפי הזמנת הפסטיבל המוסיקלי בעין-גב חיבר את האופרה העממית "בכל דור ודור" לפי הליברטו של לאה גולדברג. בנותיו: דניאלה, מרים.
ד"ר ג'ון (יוסף) לוי
נולד בהנובר (גרמניה) בשנת תרנ"ג (6.2.1893). לאביו אברהם ולאמו רוזליה בת יוליוס רוזמן. קבל בבית ספר גבוה ובאוניברסיטאות: פרייבורג, מינכן וברלין בגרמניה.
בשנות 1914-1918 שירת בצבא הגרמני.
בשנת 1919 קבל תואר ד''ר למשפטים בגיססן (גרמניה).
בשנת 1920 נשא לאשה את פאולה בת דיטריך ליבנדורף. בשנות 1919-1924 בהנהלת הבנק דרמשטט בדרזדן (גרמניה).
בשנות 1924-1934 מנהל בית חרושת לסיגריות "האוז ברגמן" בדרזדן (גרמניה).
בשנות 1923-1934 סגן שני בהנהלת הקהלת הדתית בדרזדן, יו"ר ועד הקהלות בסכסן (גרמניה), יו"ר החוג הציוני בדרזדן ומנהל פעולות "קרן היסוד" בדרזדן.
בשנת 1934 עלה לארץ.
בשנות 1934-1936 שותף בבית החרושת "החרש" בתל-אביב.
בשנת 1937 בבנק א"י לדיסקונט בע"מ, תל אביב.
בשנות 1938-1954 מנהל בית החרושת לסיגריות "מספרו" בע"מ, תל-אביב.
כשנכנס לתפקידו בהנהלת החברה היה המחזור החושי מ-7 עד 8 מליון סיגריות, לאחר שהכניס שיפורים בבית החרושת ותנאים סוציאליים לעובדים, כגון: חלוקת חלב חנם יום-יום, משכורת החדש ה-13 והענקות לחגים, הצליח להעלות את המחזור החדשי ל-80 מליון סיגריות לחדש. תנאים נאותים אלה שימשו דוגמא למפעלים אחרים.
בשנת 1951 מפקח אגף התעשיה הקלה והחימיקליים במשרד מסחר ותעשיה למדינת ישראל (שלא על מנת לקבל פרס. דולר לשנה...).
בשנות 1949-1956 נשיא .V.I.K (קרטל אידישער פארבינדונגען) - איחוד איגודים יהודיים אקדמאיים. מאז חבר בהנהלת איגוד זה של הסטודנטים היהודים מאירופה התיכונית.
בשנות 1949-1954 חבר בועד הפועל של התאחדות בעלי התעשיה בישראל, ושנתים חבר הנשיאות שלה.
משנת 1954 מנהל "חברת תעשיות א"י בע"מ" (חברת בת של התאחדות בעלי התעשיה בישראל).
שנים רבות חבר הנשיאות בועד הארצי של קרן היסוד, עסקן פעיל ב"כופר הישוב" (1941), בועד למען ההתגיסות, חבר הנשיאות של הנהלת מרכז עולי אירופה בארץ, מנהל וגזבר כבוד של מפעל עזרה הדדית באותו ארגון, וכן לקח חלק פעיל בהפצת אגרות מלוה הממשלה.
חבר ההנהלה של "חברה לסחר חוץ והספקה בע"מ" (מיסודה של התאחדות בעלי התעשיה בישראל וחברת "רסקו" בע''מ).
יו"ר ארגון יוצאי דרזדן בישראל.
כתב רשימות ומאמרים מקצועיים בענף הטבק, בעתונים : "דבר", "הארץ", "הבקר", "הצופה", בשבועון "תשע בערב" וב"איקונומיסט". בשנים האחרונות פרסם מאמרים רבים בירחון התעשיה של "חברת תעשיות א''י בע"מ" על התפקידים והבעיות של החברה הנ"ל.
אח ותיק בלשכת הבנאים החפשים "נר-תמיד", וכיהן כנשיא - שנתים.
צאצאיו: זאב לוי (חבר קיבוץ חפצי-בה), אסתר אשת שמואל נוימן (מנהל מעבדת גולדברג בע''מ, תל-אביב).