לשפות אחרות וגם לעברית. ביחוד יצאו מוניטין לרומנים ההיסטוריים שלו "דרכו של טיכו בראהי לאלהים" (1916), "דוד הראובני" (במקור הגרמני "דוד נסיך היהודים"), שבעדו קיבל את פרס המדינה הצ'כוסלובקית, והשלישי, שביחד עם שני הקודמים הצטרף לטרילוגיה, "גאליליי הכבול", כתב כבר בארץ גם בעברית בהוצאת "עם עובד" וקיבל בעדו "פרס ביאליק" בראשית שנת 1948.
תפיסתו בדבר מקומה של האמונה היהודית בהתפתחותה ובקיומה של התרבות העולמית באה לידי ביטוי בספרו "אלילות, נצרות ויהדות", בו מסביר הוא את עדיפותה של היהדות מבחינה כלל-אנושית. ברוח זו כתב גם את "ספר האהבה", בו מבואר ההבדל בין המליצה ובין המציאות במושג "האהבה הנוצרית".
ב-1912 הצטרף לתנועה הציונית.
בסוף 1918, עם קום המדינה הצ'כוסלובקית העצמאית, יסד יחד עם ד"ר לודוויג זינגר את "המועצה הלאומית היהודית", שנטלה על עצמה להעביר את "המאדיארים בני דת משה" שבסלובקיה ואת "הגרמנים בני דת משה" שבביהם, מוראביה ושלזיה הצ'כיות ללאומיות יהודית לויאלית למדינה החדשה וליצג את עניני היהודים כגוף אתני מיוחד, ונבחר לסגן יושבראשה. בהופעותיו כנציג היהודים בפני ראשי המדינה, ידידיו ומוקיריו משכבר הימים, מצא אצלם הבנה לעניני היהודים שם ואף לענין הציוני.
מחיבוריו בשאלות יהודיות וציוניות: "הסוציאליות בציונות", "במלחמה ליהדות", "תורת הגזע והיהדות" ועוד.
ערך בפראג עתון יומי גדול בגרמנית, שמבחינת רמתו היה בין הטובים שבעתוני אירופה ושירת את השתלבות האזרחים קוראי גרמנית בחיי המדינה ובתרבות הכל-אירופאית. היה הראשון שפרסם במערב אירופה את טיבה של המוסיקה הצ'כית וסייע להתאזרחותו של "החייל האמיץ שווייק" על במות התיאטרון העולמי. חיבר יצירות רבות במוסיקה לפסנתר, תזמורת, זמרה וכו', ובסגנון יהודי חיבר "רקוויאם עברי" ו"יזכור". גם בכתיבתו המוסיקולוגית שירת את היהדות במדה שנזדמנה לו, והוא שעמד בראשונה על היסודות היהודיים שבקומפוזיציות של אדולף שרייבר וגוסטאב מאהלר. עלה לארץ ב-1939, מצא את דרכו להתערות גם בספרות ובאמנות העברית ולהמשיך ביצירה ללא קרעים ושברים של עקירה והעברה לשתילה בקרקע אחר.
מיצירותיו בעברית: "שאול מלך ישראל", מחזה בחמש מערכות (יחד עם ש. שלום) והרומן "בטרם מבול". כן השתתף בהתקנת המחזה "דן השומר" של ש. שלום לאופרה, שהוצגה במנגינות של מרק לברי, והתקין גם את האורטוריה "שיר השירים" של מרק לברי. עיבד למחזה, שהוצג ב"הבימה" את הרומן שלו "דוד הראובני".
משמש יועץ ספרותי לתיאטרון הבימה, משתתף בקביעות ב"דבר" ובעתונים אחרים.
יונה קפלן
נולדה בעיירה טליחאני, ע"י פינסק, סיון תרס"ו (15.6.1906).
לאביה אליהו פיינשרייבר (בן הרב יעקב מקוסויבי) ולאמה שרה איטה בת יעקב הרש זהקם-פיטקובסקי (ממשפחה מיוחסת לר' ישראל הי"ד , מקדושי רוז'ינוי, מוצא המשפחה מגזע גאונים וקדושים מצד אחד, עד רש"י ולמעלה ממנו עד הלל הכהן, ומצד שני - מגזע רב שרירא ורב האי גאון, ומרבנו זרחיה הלוי בעל "המאור" ועוד גאוני ספרד).
קבלה חנוך מסורתי וכללי בבי"ס תיכוני. בברלין למדה מלאכת מחשבת.
בשנת תרפ"ד (1924) עלתה לארץ.
עבדה בתפירה ובציור. נסעה לברלין וגמרה שם בי"ס לאמנות "ריימאן".
ב-1932 פתחה בת"א בי"ס פרטי על שמה "יונה",לתפירה ולגזרה. חנכה מאות תלמידות במקצוע זה.
בשנת תרצ"ה (1935) נישאה למרדכי (מקס) קפלן (סגן אלוף. ראה את הערך שלו בכרך זה).
צאצאיה : רות, דן, נעמי, מיכל.
אליעזר פרמינגר
נולד בשנת תר"פ (13.4.1920) בוינה בירת אוסטריה, לאביו הלל (פקיד) ולאמו מלכה בת אהרן גולדברג (יהודים שומרי מסורת שבראשית מלחמת העולם הראשונה נמלטו מגליציה לוינה והשתקעו בה).
למד בבית-ספר עממי יהודי ובגימנסיה בוינה. גדל באוירה מסורתית בבית ההורים, ומחוץ לבית היה מגיל 14 חבר פעיל בנוער הקומוניסטי.
אחרי גמר לימודיו בגימנסיה עלה לארץ ב-1938 והתחיל ללמוד הנדסה בטכניון בחיפה. היה חבר בהסתדרות העובדים הכללית ובמפלגה הקומוניסטית ועבר במזכירות המרכז של הנוער הקומוניסטי. שירת בהגנה בפלוגת הסטודנטים בחיפה ובנוטרות במשטרת הרכבותי אחרי לימודיו עבד בתור מודד-משרטט.