בשנת 1935 עלה לארץ.
באופן יוצא מן הכלל, רצו להשאיר אותו כמרצה באוניברסיטה הנ"ל, ולא הסכים. היו לו אפשרויות רבות, להצעות מארצות הברית, אולם החלטתו היתה - לישראל. ובישראל קיבל הצעות מארצות-הברית בתנאים הנאותים ביותר, והוא ב"אחד" : "עמי וישראל קודמים בכל התנאים".
מאז - רופא פרטי.
מנהל מחלקת מחלות עור בבית החולים הצרפתי ביפו.
ד"ר אהרן חלד (חולודנקו)
נולד בקיוב (רוסיה) בשנת תרנ"ז (7.1.1897). לאביו אברהם חולודנקו (ראה כרך ג', עמוד 1192) ולאמו רבקה רחל בת יהודה סלוצקי. קבל חנוך מסורתי, ב"חדר המתוקן" שאביו יסד ושהיה הראשון בקיוב, גימנסיה ולמד רפואה באוניברסיטה בקיוב.
בשנת 1921 קבל תואר רופא מדיציני. היה חבר באגודת "צעיר ציון" בעירו.
בשנת 1922 נשא לאשה את יהודית בת אליהו פיינ שרייבר (נפטרה בתל-אביב, כ' אלול תשט"ז-27.8.56. ראה ערכה בכרך זה).
ב-7 לינואר 1923 עלה לארץ.
נתקבל בתור רופא ב"הדסה", עבד כרופא ברמלה, בגליל התחתון ובשרון.
בשנים האחרונות - רופא קופת חולים עממית.
חבר באגודת "אלתירא" (אגודה לחקר תולדות רוסיה ואוקראינה) שמוציאה לאור את הריבעון "העברי". היה רופא-בודק לקבלת חברי ההגנה במחתרת.
צאצאיו: תמרה אשת נחמיה בן-אברהם (קריין הרדיו ועתונאי), אמנון חלד (עו"ד).
צבי (הירש) גראף
נולד בבריאנסק, פלך גרודנא (רוסיה) בשנת תרמ''א (1881).
לאביו נחמן ולאמו פשה בת יקותיאל. קבל חנוך מסורתי.
בשנת תר"ס (1900) עלה לארץ.
באותה שנה נשא לאשה את פסיה (פשקע) בת צבי וחיה ליבע מוריס. יחד עם אפרים הלפרין יסדו את שרות הדיליז'נסים בין פתח-תקוה ליפו וחזרה.
היה גבור-אמיץ ונלחם לא פעם נגד התקפות מרצחים על שרות התחבורה ואף נפצע בדקירות סכינים, ואת התחבורה בין המושבה ומחוצה לה, לא הזניח.
עמד על משמר הגנת המושבה.
היה נדבן. ידיו פתוחות לכל. פיזר מהונו לקרובים ולרחוקים.
נפטר בפתח-תקוה, כ"ו אלול תרע"א (19.9.1911).
צאצאיו: שרה אשת ישראל צוקרמן (חיפה), צבי אריה גרף (שופט בית משפט השלום, פתח-תקוה).
המהנדס יוסף לוי
נולד בשנת תרמ"ה (5.8.1885) בגלייוויץ שבשלזיה, גרמניה.
לאביו הרמן ולאמו קלארה לבית פרל.