בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית והמשיך בלמודים, עד שהתגייס לצבא האמריקאי. לרגלי ידיעותיו בשפות שונות עלה בדרגה ושימש קצין בשירות האינטליג'נס הצבאי האמריקאי בחזית המערבית באירופה. היה עם צבא הכיבוש בגרמניה ועשה רבות למען היהודים והציונים.
אחרי גמר שירותו בצבא, חזר לארץ.
נשא לאשה את חנה בת הרב שמעון חיים גרייבסקי רב צבאי בצבאות בריטניה (ראה כרך א', עמוד 450).
פיתח יחד עם אחיו את מסחר העורות ובשנת 1927 בנה בית חרשת לעורות, שהיה המודרני הראשון בארץ.
אחרי עלות היטלר לשלטון בגרמניה, סיכן את נפשו כמה פעמים בנסיעות לגרמניה במטרה להציל רכוש יהודי ולהעבירו לארץ.
במלחמת העולם השניה היה מיוצרי שיטת "התולעת" בארץ בענף הנעלים.
הרבה בנסיעות וקשר קשרי מסחר עם ארצות רבות. היה איש מעשה, רב כשרונות ופעלים, חביב ומכובד על כל יודעיו.
נפטר בתל-אביב, ז' כסלו תש"ה (23.11.1944).
צאצאיו : דינה אשת יונה אטינגר, דניאל. שמונה דירות בנות 2 חדרים כ"א לשיכון עולים (שומרי דת ובעלי משפחות גדולות) הוקמו בבפר-סבא לזכרו ע''י משפחת חבס.
יוסף מינס-צ'ברי
נולד באל-ג'בל (תימן) בשנת תרי"ט (1859). לאביו יחיא ולאמו בדרה לבית צ'ברי. קבל חנוך מסורתי.
תלמיד חכם.
בשנת 1887 נשא לאשה את סעידה בת הרב יחיה לוי מבוסאן (תימן). היתה עסקנית ועוזרת לעולים החדשים מתימן.
למד תפירת פרוות ועסק במלאכה זו עד עלותו לארץ. עלה לארץ ביום י"ג אדר תרנ"ה (1895) והתישב ביפו.
בראותו שישנו מחסור במים בשכונות - נוה שלום ונוה צדק, נהיה למספק מים מהבורות לבתים.
עבר לעבוד לבית החרשת לעורות של ר' משה בצלאל טודרסוביץ (אביו של דוד תדהר) ליד נוה-צדק ולמד את המקצוע.
בשנת תרס"ח (1908) היה בין הפועלים הראשונים מיישרי חולות שכונת "אחוזת בית" (היא - תל-אביב). וכן עבד בבנינים הראשונים.
נפטר בתל-אביב ט"ו כסלו תשי"ז (19.11.1956). והובא לקבורה בבית הקברות הישן בתל-אביב.
צאצאיו: צביה, יחיא, חיים, ישראל, אפרים, שמעון, מנשה, מזל אשת בן דוד גלוסקא.
דוד יוטן
נולד בוילנא, בשנת תרע"ו (5.6.1916).
לאביו שמואל ולאמו אסנת בת משה סור. קבל חנוך : גמנסיה -תעודת בגרות, למד בפקולטה לאגרונומיה באוניברסיטה בוילנא.
קצין נציבות בית"ר בפולין (בראשותו של מנחם בגין) , חבר האכזקוטיבה של הצ''ח (הסתדרות הציונית החדשה) בקרקוב.
ממארגני עליה ב' מפולין לישראל.