ולמתן פרסים לתלמידים המצטיינים שבתלמוד תורה מאה שערים ודירה להכנסת אורחים.
נפטרה בירושלים, ד' טבת תרצ''ח (8.12.1937).
צאצאיה : רחל אשת הרב דוד קישינובסקי, רבקה, יוסף משה, ישראל צורבא-צרבינסקי (ראה כרך א', עמוד 184), אביגדור, ברוך, פרומה אשת משה מאיר הויזדורף (ראה כרך ה', עמוד 2355).
אברהם קוסקובצקי
נולד בסורוקי (בסרביה) בשנת תרמ"ב (1882).
לאביו דב ולאמו חנה בת יצחק טפר. גדל והתחנך בווינניצא, פלך פודוליה.
היה חבר פעיל באגודת בני-ציון.
פעיל בהגנה בשנת 1905 בימי הפרעות.
עסק בצרכי צבור באמונה ודאג לעניי העיר.
היה ציר בקונגרס הציוני השביעי בבזל (אוגוסט 1905).
כתב בקורת על התיאטרונים ברוסיה וכו'.
בשנת 1906 ביקר בארץ. הביא אתו את אחיו הצעיר גרשון במטרה להשאירו בירושלים אצל הסופר יהושע ברזילי-איזנשטט , להכינו לסמינר העברי.
בשנת 1909 השתתף בועידת חובבי ציון באודיסה, בנשיאותו של מ. מ. אוסישקין, שדנה בתמיכה לבני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובא"י.
בשנת 1909 עלה לארץ (ביקר לפני זה כמה פעמים).
נפגש עם משה סמילנסקי מרחובות, האחים גיסין פ"ת וכו', וכל אחד מהם יעץ לו לנטוע פרדס במושבתו.
לבסוף השתקע במטולה בהשפעת חיים מרגלית-קלווריסקי ופתח צרכניה בשותפות עם האכרים, והשקיע רוב הונו בעסק זה, שלא הצליחו בו, והפסיד את רוב כספו.
בשנת 1913 קנה במטולה 250 דונם אדמה עם בית. עבור אחיו גרשון בן-דב. בשנת 1916 (במלחמה העולמית הראשונה) נאלץ לעזוב את המושבה היות והתורכים הציקו לו.
ישב כמה חדשים בספריה הלאומית בירושלים ואסף חומר עבור הלקסיקון של זלמן רייזין. עבד בתור גזבר במשרד הקבלני של סולל בונה במשך שנים.
נפטר בתל-אביב, ה' טבת תשי''א (14.12.1950).
יעקב ליפשיץ
נולד בוברויסק (רוסיה) בשנת תרמ"ט (2.11.1889).
לאביו ירוחם פישל (מחסידי ליובוביץ, חב''ד) ולאמו קיילה בת יוסף יערענבורג. קבל חנוך מסורתי, גמר גימנסיה בבוברויסק. היה חבר בארגוני הנוער הציוני.
בשנת 1918 נשא לאשה את סוניה בת משה חיים פריד היה חבר הפלסטינה אמט בציפוט ע"י דנציג וחבר אוסט - יודישער פעריין.
במאי 1932 עלה לארץ.
משנת 1932 עד סוף 1936 היה מנהל בחברת "המנחיל" (גאולת קרקעות וכו').
מהתחלת 1937 עד ראשון למאי 1952 היה מנהל מחלקה לחומרי בנין ואינסטלציה ב"המשביר המרכזי", ואח"כ עצמאי - סוחר בחומרי בנין.