ביתו בתל אביב מוקדש לזכרו וכאן מכנסים את כל הקשור בשמו וביצירתו ושמורים בו: ספרייתו הפרטית בת 3400 ספר, ארכיון ביאליק ומוזיאון ביאליק. כן נמצאת בתוך כתליו ספריה צבורית בת שלושים אלף ספר וכחמשים אלף קוראים מבקרים בה במשך השנה, לבית עצמו ולחדרו ולרהיטיו אופי מוזיאלי ורבבות ילדים מכל בתי הספר בארץ מבקרים בו במשך השנה, ביחד עם מוריהם ומתיחדים עם רוחו ויצירתו. כן מבקרים בו תירים רבים.
מטעם עירית תל אביב נקבע לכבודו פרס ביאליק לספרות ולמדע המחולק בכל שנה בעשרה בטבת יום הולדת המשורר. כן מחלקת באותו יום המחלקה לחינוך של העיריה פרס ביאליק לתלמידי כתות ז' וח' שהצטיינו בלימוד שירת ביאליק.
בכל כ"א בתמוז מתקיימת בבית ביאליק אזכרה לח. נ. ביאליק וכל הקהל - סופרים, מורים ואנשי-רוח - יוצאים אחר כך אל קברו שבבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
מניה ביאליק
נולדה בכ"ה כסלו תרל"ו (1876) בז'יטומיר שבפלך והלין, רוסיה.
לאביה שבח אורבוך, שהתיחס על רש"י, ולאמה חיה לאה בת חיים וויינר (שהיה מנהל בית החולים בז'יטומיר) נפטרה בת"א, כ"ד אדר ב' תרצ"ב (1.4.1932).
בבית אביה אציל הרוח, שהיה סוחר ביערות, קיבלה חינוך מסורתי ולמדה גם תנ"ך ונגינה בכלים.
בסיון תרנ"ג נישאה לחיים נחמן ביאליק - ראה בכרך זה (בארכיון ביאליק שמור בכתב-ידו מימי אירוסיהם השיר "מנגינות לאהבה" ועליו רשום: "מוקדש למניה אורבוך''), ובנאמנות ובמסירות בלתי-מצוין ליוותה אותו בטוב וברע בדרך חייו קרוב לארבעים שנה, ובטוב טעם ובהבנה היתה צופיה הליכות ביתם, ששימש בית לאנשי-רוח מפורסמים והיה פתוח גם למבקשי עזרה כללית ולכניסה להיכל הספרות.
ביאליק היה רגיל לשמוע את עצתה ולשאול לדעתה בכל דבר, ויש שהיה מבקש את חות-דעתה על יצירותיו לפני מסירתן לדפוס. מאגרותיו אליה בזמני היותו מחוץלביתו (שחלק מהן נתפרסם בספר "אגרות ח. נ. ביאליק אל רעיתו", הוצאת מוסד ביאליק וחברת "דביר", תשט"ז) נראה, עד כמה העריך אותה וכמה היה קשור אליה, והן משמשות גם מקור חשוב לקורות חיי ביאליק ולהבנת יצירתו, ומבחינה זו חשובים מאד גם זכרונותיה, השמורים אצלה בכתב-יד.
היתה פעילה שנים רבות כעסקנית בויצ"ו, בהסתדרויות ובמוסדות אחרים, ובין השאר גם בלשכת בנות ברית "הנרייטה סולד" בה נבחרה לנשיאת-כבוד.
מסרה לרשות הצבור את ביתה שברוח ביאליק, בו מכונס כל הקשור בשמו ובזכרו וביצירתו של בעלה. כן נמצאת בו ספריה צבורית, ובחדר מיוחד הנקרא על שמה מכונסת הספרות על האשה העבריה בכל הלשונות.
אנשי עט ואמנות ועסקנות, שהיו מבאי בית ביאליק בחיי בעלה, ממשיכים במסורת זו גם בביקורים אצלה כאות להוקרת ערכה העצמי ולא רק כאשת המשורר הגדול.
פרופ' אוטו וארבורג
נולד בשנת תרי''ט (20.7.1859) בהאמבורג שבגרמניה.
לאביו זיגמונד רודולף (נחשב לגדול הסוחרים בענף המשי) ולאמו אנה לבית גולדשמידט. משפחתו (משפחה יהודית עתיקה בגרמניה) (אילן היוחסין השמור אצל בני המשפחה, מגיע עד אמצע המאה השש-עשרה. ראש המשפחה, סימון מעיר קאסל, עשה אז חוזה עם שליט העיר וארבורג שעל גבול ויסטפליה, ומאז נעשה שם העיר הזאת לשם-המשפחה שלו ושל בנו וצאצאיו אחריו. הדור השלישי עבר לגור באלטונה שליד המבורג, ושם השתרשה והסתעפה מש