מיכאל לוין
נולד בראשון לציון, כ"ו תמוז תרנ"ד (31.7.1894). לאביו אשר ולאמו דבורה בת ר' שמואל גולדבלט (ראה כרך ב', עמוד 643).
קבל חנוך בבית הספר העממי בראשון לציון והגמנסיה "הרצליה" בתל-אביב.
חבר המכבי במושבה. בתרע"ח (1918) התנדב לגדוד העברי.
חבר ההגנה מאז שחרורו מהצבא (1920). לקח חלק פעיל בארגון ההגנה ברא"לצ.
עמד בראש ההגנה במושבה משנת 1929 עד 1939.
בכ''ד אלול תרפ"ד (23.9.1924) נשא לאשה את חנה בת אריה כהן, מביאליסטוק. כיום, ראש עירית ראשון לציון (ראה הערך שלה בכרך זה).
חבר הנהלת התאחדות האכרים משנת 1929. יו"ר מועצת החקלאים בראשון לציון 1933-34.
ממיסדי אוצר האכרים וחבר הנהלתו מיום הוסדו עד 1950.
ממיסדי חברת האכרים וחבר מועצתה עד 1954. חבר הנהלת "עמיר" במשך הרבה שנים.
חבר הנהלת חברת בית האברים ויו"ר ועדת הבנין (שהקימו את הבנין).
חבר מועצת ראשון לציון בשנים 1921-23 וב-331931, יו"ר המועצה בשנים 1936-38.
טיפל במשפטי החולות בין רא"לצ הערבים וממשלת המנדט, והצליח לגמור את המשפטים.
חבר במוסדות אגודת "פרדס" משנת 1928 : חבר המועצה, חבר ויו"ר ועד הבקורת, חבר ועד הפועל. יו"ר מועצת האגודה וועד הפועל שלה משנת 1947.
חבר המועצה וועד הפועל של אגודת פרדס-סינדיקט.
ד"ר אליקום וייצברד
נולד בשנת תרכ"ט (1869) בוולוז'ין שברוסיה הלבנה.
לאביו אברהם (חובש לחולי העיירה, בן הרב אליקום, משגיח בישיבת וולוז'ין המפורסמת).
למד בחורים ובישיבה הגדולה והצטיין בלימודיו, והנה נתעוררה בו התענינות להכיר את תורת היהדות גם מהצד המדעי, ובעקב הסטיה מהמסלול המסורתי בלימוד ובעיון הוכרח לעזוב את הישיבה ואת בית אביו. בחוסר כל נדד עד שהגיע לליבאו שבלטביה והצליח למצוא לו מחיה ולהתקבל אחרי הכנה ובחינה לגימנסיה. הממשלתית. שם הסתבך בריב עם מורה אנטישמי וגורש מהגמנסיה, ובאין אפשרות להמשיך את לימודיו ברוסיה יצא לגליציה האוסטרית, גמר את לימודיו התיכונים בקראקוב ובוינה, ואח"כ נרשם במחלקה לרפואה באוניברסיטת וינה. למד ועבד לסירוגין בבתי-חרושת ובמשרדים. ולפעמים אף הוכרח להפסיק את לימודיו בגלל חוסר אמצעים, אך הצליח לגמור בהצטיינות ולקבל תואר ד"ר לרפואה. הוסיף להתמחות בבתי חולים בשוייץ, באיטליה ובסטוקהולם בירת שוודיה, חזר לוינה והיו לו סיכויים טובים להסתדר באוסטריה.
ב-1900 בא ירושלימה לבקר את אביו, שעלה לארץ לעת זקנה, והחליט להקדיש את ידיעותיו לשרות הישוב. עבר בחינה באוניברסיטת איסטמבול וקיבל רשיון לעבוד כרופא בממלכה העותומנית. אח"כ עבד למעלה משלש שנים בתור רופא בירושלים ונודע לתהלה. כשנתפנתה משרת רופא המושבה בראשון לציון בשנת תרס"ד, נענה להזמנה וירד להשתקע בראשון לציון.
נשא לאשה את אידה בת הרב ברוך חומה (ראש המורים בעקרון ומיסד חברה ת"ת "תלמידי תשבי").
בעשרות שנות פעולתו בראשון לציון הצטיין כרופא משובח וכידיד טוב לכולם.
השקיע הרבה מרץ במלחמה במחלות שהיו נפוצות בארץ. רכש את אמון כל התושבים והחולים הרגישו בהתמסרותו לעזרתם. נתפרסם בתור רופא טוב בסביבה הקרובה והרחוקה, ואף מישובים לא-יהודיים, ואפילו ממחנות אהלי קדר, היה באים רבים לבקש ממנו מרפא למחלותיהם. הדברים הגיעו עד לידי כך, שבמלחמתהעולם הראשונה, כשגויס כיתר הרופאים לשרות בצבא, הצטרפו הרבה תושבים יהודים ולא-יהודים ממקומות רבים לבקשת המושבה, להשאיר את הרופא הזה במקומו לשרות אזרחי למען בריאות הצבור, והשלטונות נענו