אלתר משה גונצר
נולד בוילקומיר (ליטא) בשנת תרל"ט (8.2,1879). לאביו פרץ (סופר סת"ם, תלמיד חכם וירא שמים, בעל צדקה ידוע. היגר עם הוריו לברלין בתחילת המאה) קבל חינוך מסורתי ושמע פילוסופיה באוניברסיטת ברן.
מיסד ופעיל של חברת "שפה ברורה" בברלין, ללימוד והפצת השפה העברית בברלין, שהיה מזכירה זמן רב (הארכיון של החברה נשרף בנובמבר 938נ ע''י הנאצים).
נשא לאשה, את רחל בת ר' לייזר מסברג היה העורך של החלק העברי של ה"אידישע פרעסע" בברלין. ערך את "העברי", מיסודי של הרב מאיר בר אילן (ברלין). גם אחרי שהעברי עבר לאמריקה היה כתבו הקבוע מגרמניה. השתתף ב"אוסט אונד ווסט" מיסדו של ליאו וינס , השתתף בקביעות ב"העולם", היה חבר המערכת של "הקשת" בברלין בהשתתפות יוסף לין, ר' בנימין ופרופיסור ד"ר פישל שניאורסון. ראובן בריינין הוקיר מאד את הפיליטוניסטן והפובליציסטן גונצר (שחתם על יצירותיו בשמו ובשמות מדומים כגון: "ד"ר אשכנזי" וכו').
בית המסחר לספרים העברי שלו בברלין היה בית ועד לחכמים, וכל מהגר, סטודנט או סופר צעיר, שהגיע ברלינה, עמד גונצר לימינו ועזר לו בחומר וברוח. ממיסדי הפועל הצעיר, ביחד עם ישראל רייכרט וד"ר חיים ארלוזורוב. היה הנפש החיה של ארגון הציונים ממזרח אירופה בגרמניה, השתתף בקונגרסים ציוניים.
משאת נפשו היתה לעלות לארץ, ואמנם, אחרי שעבר בברלין את כל שבעת מדורי הגיהינום (הנאצים שרפו -את בית-מסחרו שהיה בו אוצר ספרים עברים עתיקים ויקרי ערך) הגיע בפברואר 1939 לתל-אביב, ויסד בית מסחר ספרים "היכל הספרים". התאקלם רוחנית מהר והתחיל לכתוב ולהשתתף ב"הבקר", "דבר", הארץ", "הצופה" ו"מאזניים" שפורסמו ברצון את יצירותיו.
ניסה בהומור העדין המיוחד לו להתגבר על חבלי הקליטה הקשים, אך דאגות פרנסה ומשפחה דיכאו את נפשו העדינה ובאב ת"ש חלה ולא קם ממחלתו עוד.
נפטר בתל-אביב, כ"ז באב ת"ש (31.8.1940).
צאצאיו: ישראל, רות (נספו בידי הנאצים), יהודה ליאו (נפטר בארץ), יוסף (מדריך בבית הספר העירוני למלאכה בת"א).
הרב מנחם נתן (נטע) אויערבאך
נולד בשנת תרי"ח (1858) באיניאווה, מחוז קאליש, שבפולין.
לאביו הרב שלמה (רבה של קהלה זו ואח"כ בלוני צ'יץ, משושלת של רבנים נודעים בפולין).
מילדותו הצטיין כעילו בלימודי התורה ולא נמצאו לו עוד מורים שיספיקו ללמדו די יכלתו, ובשנתו ה-13, בשנת תרל"א, שלחהו אביו ירושלימה, אל אביו רבי מאיר אויערבאך, שהיה רב ראשי לאשכנזים בירושלים (ראה כרך ג' עמוד 1103), ובהיותו בדרך בברסלאו הגיע לבר-מצוה.
בירושלים למד בבית הסבא הגאון ובהדרכתו, וגם אחרי שבגיל 15 השיאו הסבא לאשר, את צירל יאכט בת אחיו הגאון רבי יהושע פאלק אויערבאך (שהיה רב בקהלת קלציווה שבמחוז קאליש) נשאר סמוך על שלחן הסבא, הגאון בעל "אמרי בינה", שהיה גדול בתורה ובעשירות כאחת), ולמד ממדותיו התרומיות ומחכמתו בניהול עניני הצבור, שהיו קשים ביהוד בירושלים, וגדולי הרבנים שבאו לבית הסבא היו משתעשעים בשיחות בדברי תורה גם עם נכדו הצעיר וניבאו לו גדולות.
בשנתו העשרים נתיתם מהסבא, שהוריש לו את ביתו בשכונת מאה שערים, בתנאי מפורש, שאם יצא לחו"ל לישיבת קבע יאבד את זבות הירושה, ומעתה הוטל על האברך רבי מנחם נתן עול הפרנסה, שלא למד לשאתו, ובאו עליו ימים קשים. אך לא פרש מהעיסוק בתורה ובשנת תרמ''ה הוסמך לרבנות על-ידי הגאונים רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנא וחתנו רבי חיים אלעזר וואקס מקאליש. מאז הזמינוהו קהלות גדולות מחו"ל