טליה והחלה בהכנתה לשרות קרבי. כאן השתתף זאב הרינג בפעילות הלאומית והאנושית של חיילי הבריגדה בעזרה בחומר וברוח לשארית הפליטה של משוחררי מחנות הריכוז וההשמדה, שאנשי הבריגדה החזירו להם את האמונה בחיים ובעתידות עמם והפנו אותם, בשיתוף עם המוסדות הלאומיים, לדרך העליה לארץ-ישראל, וכן נתנו יד לארגון הבריחה מארצות אירופה ששוחררו מהכיבוש הנאצי ולארגון ההעפלה לארץ. על האדרת הכח היהודי בצבא ובמלחמה נגד האויב הנאצי עמד גם בשנים הקשות של המלחמה (1942-1941), כשבארץ נחלקו הדעות, אם להעדיף את היציאה לחזית או את ריכוז הכוחות בארץ כדי להגן עליה במקרה של פלישה נאצית, - והוא עמד לצד המעדיפים להתנדב לצבא, כדי ללחוץ על האויב בבסיסו הקרוב לארצו ולהתקרב לאחים הזקוקים לעזרה.
פעילים מהבריגדה נשארו באירופה אחרי המלחמה לפעולה למען ה"הבריחה" והעליה של שארית הפליטה. בפעולות אלה השתתף גם זאב הרינג בשנות 1948-1946 כמזכיר "המרכז לגולה של הבריגדה" ופעל בשליחותו במרכז שארית הפליטה שבמינכן. נבחר מטעם שארית הפליטה לקונגרס הציוני ב-1946.
ב-1948 חזר ארצה, התנדב למלחמת השחרור, שירת כקצין-תרבות בחטיבה השביעית, וגם השתתף בפעולותיה הקרביות בפרוזדור ירושלים ובגליל העליון ועוד.
אחרי המלחמה נכנס לעבודה במזכירות המרכזית של מפא"י.
ב-1951 נשא לאשה את ברוניה בת שמשון קראוטה אמר, ואחרי השתתפותו בקונגרס הציוני כנבחר ברשימת המפלגה בארץ יצא עמה להשתלמות באנגליה. למד ב"בית הספר לכלכלה ולמדעי המדינה" של אוניברסיטת לונדון, בקורס דו-שנתי לגומרי אוניברסיטאות (בתור מוסמך למשפטים מטעם אוניברסיטת וארשה), בו השתלם בעיקר בעניני מינהל צבורי וכספים, למד גם את בעיות ההלאמה באנגליה והשתתף בביקורים ובסיורים בהדרכת משרד העבודה הבריטי, וגמר את לימודיו בקבלת התואר A.D.P.A. באנגליה היה פעיל בחיי הצבור היהודי ופרסם מאמרים בשבועון The Jewish Vanguard"".
משחזר ארצה נכנס ב-1954 לועד הפועל של ההסתדורת ומשמש בו כחבר הועדה המרכזת וראש מחלקת הארגון, וכן הנו חבר הועד הפועל הציוני (נבחר באחרונה בהיות ציר בקונגרס ב-1956), חבר מרכז מפא"י ומרצה בביתהספר הגבוה למשפט וכלכלה.
פרסם מאמרים ב"דבר", ברבעון הכלכלה ועל מפעלים צבוריים וחברות ממשלתיות ; פרסם ב-1948 ספרון (100), על בעיות שארית הפליטה ("בין חרבן וגאולה") והכין לפרסום בהוצאת "מסדה" ספר על "המהפכה האפורה באנגליה" (בעיות מדינת סעד, משק מולאם ומינהל צבורי).
אריה יהודה תמרי (מצגר)
נולד בשנת תר"ע (4.2.1910) בפשמישל שבגליציה. לאביו אברהם (קבלן עבודות צבוריות וסוחר עצים, מחסידי בלז) ולאמו רחל בת אליעזר ראוכר. למד בחדר ובגימנסיה ואח"כ בטכניון בעיר ברנו (ברין) שבצ'כוסלובקיה וב-1933 הוסמך למהנדס-בנין.
בנעוריו השתתף ביסוד תנועת "הנוער הציוני" בגליציה התיכונה והיה חבר המועצה הארצית שלה, ומ1933 היה חבר ההנהגה הארצית של התנועה לכל פולין בוארשה, ניהל מושבות קיץ וחוות הכשרה של התנועה, ובשנות לימודיו בברנו היה פעיל בועד ארצי של אגודת סטודנטים יהודים ובתנועת המכבי הצעיר.
ב-1934 נשא לאשה את חברתו נעמי בת אריה שפיזר, אז סטודנטית לרפואה באוניברסיטת פראג, ומיד אח"כ עלו לארץ לקיבוץ הנוער הציוני, שהקים את אהליו בקרבת פתח-תקוה, על אדמת בית-החולים בילינסון כיום. עבר עם הקיבוץ לקרית ענבים ועבד עבודות-חוץ בירושלים ובהכשרת הקרקע להתישבות בגוש עציון.
אחרי שנות עבודה במסגרת הקיבוץ יצא לחיים פרטיים. עבד בתור מהנדס-בנין בירושלים ובתל-אביב, במשרדים פרטיים ובבנין מחנות לצבא הבריטי באזור עזה, ובערבים השתלם בכתב באמצעות "המכון הבריטי'' בלונדון בתור מהנדס-כמויות.
ב-1943 פתח משרד פרטי ברמת גן ובשנים האחרונות הנו מהנדס ראשי של חברת "שיכון אזרחי".
חבר ההגנה מאז מאורעות 1936. במלחמת השחרור שירת בתור מהנדס בשרותי איכסון וחיל-הנדסה.
אח בלשכת בני ברית "משה שור" בתל-אביב.
צאצאיו: עדינה, רפאל.
ד"ר יהושע השל בוכמיל
נולד בשנת תרכ"ט (7.1.1869) באוסטרהא שבפלך ווהלין, רוסיה.
לאביו שמואל (מורה לנגינה) ולאמו מצאצאי ה"או