למד בכפר הנוער בן-שמן בבית הספר היסודי ובבית הספר החקלאי, היה אציל רוח וענוה וצניעות היו טבועים באופיו. הוא השתרש בחיי העבודה ומושג עבודה נעשה לו טבעי כחייו וקשור עם צמיחת האדמה. לדעתו אפשר היה לתרום תרומה לבנין הארץ רק ע"י חלוציות, אשר היה בשבילו מושג חד-משמעי - עבודה חקלאית וחיי קבוץ.
השתייך לקבוץ "אילת" (היום קבוץ "שובל"). בחודש נובמבר 1943 - רק חודש ימים לאחר שעזב את בית הספר בבן-שמן - הלך להכשרה לקבוץ "מזרע".
בזמן שצבא ממשלת המנדט עשה חיפושים בגבעת חיים בשל "החטא" של עליה ב' אץ גם הוא לשמה ונעצר בנובמבר 1945 והיה בין אסירי לטרון.
התנגד בכל תוקף להשתדלויות בבולשת ביחס לשחרורו הוא, בלעדי חבריו למעצר.
בתאריך ההיסטורי - ביום כפור תש"ז - בזמן שעלו 11 נקודות על הקרקע בנגב היה בין 20 החברים הראשונים של קבוץ "שובל", שעלו אז על הקרקע בבית נבאללה.
בקבוץ מילא תפקידים משקיים והיה מרכז הפלחה. ידע ערבית והכיר את השכנים היטב ונפגש אתם לעתים קרובות ושימש מקשר בין הקבוץ לבין השכנים הערבים. מילא גם תפקידי בטחון. בבן-שמן נכנס ל"הגנה".
בשנת 1947 בקורם נוטרים והיה קורפורל נוטרים עד קום המדינה.
נשא לאשה את נעמי בת אברהם קרון (קראואן).
בימי מלחמת השחרור היה מפקד המקום (מא"ז). בשנת 1951 בקורס קצינים ובזמן תרגיל של פטרול נפגש עם האויב. הוא היה מפקד המחלקה ופקד על הקרב והצטיין בפיקוד. והרי תאור על גבריאל כמפקד מאחד החברים שהשתתף בקרב.
פעולה שגרתית.
האות ניתן ! הסיסמה אבדות עד 4% בנפש עמדה להיות מבוצעת. החניכים החלו להכין חפציהם האישיים, הנשק הוכן וחולק - ובריצה מבוהלת נגמרו הסידורים האחרונים -. תזוזת המכוניות בישרה את היציאה לסידרה מסכמת 4 חדשי לימוד. יציאה לגבול למטרת טיפול בפריצתו. הגענו לבסיס היציאה ומשם חולקו התפקידים השונים, נקבעו המכ"ים וממ''ים סמ"כי - וכו'. עם רדת החשכה יצא פטרול האלים לתפישת מוצב קדמי למחלקה. במקום החלו להתארגן יציאות מאורגנות של הפטרולים. הערבים אשר גלו את המוצב כבר החלו בצליפות החל מבקיעת השחר.
ביום אחד ניתנה הפקודה - יוצאים למארב וסיור בנקודה אשר מפאת גובהה כונתה קילמנג'רו. הורכב הצות בהרכב פטרול אלים ובראשו הוצב גבריאל המכונה בפי חבריו "גבי" . כדי להבין באופן כללי מפקד במצבנו יש לדעת שהטוראים הם חבריו לקורס והוא המפקד נבחר ע"י המדריך למלא את מקומו. אין המדריך מתערב במעשיו או בהחלטותיו. וכך יצאה הכתה המגברת הזו. התזוזה היתה לפנות בוקר. עם השחר החלו הערבים לצלוף ולירות בכתה שגולתה. גבי שזו לו הפעם הראשונה להיות מפקד בקרב ממש על חבריו שמר על קור רוח ועודד חבריו בהומור הדק אשר הצטיין בו במיוחד ואשר גרם באופן ישיר על התחבבותו והיותו מקובל בין חבריו במחלקה. לאחר זמן קצר התאספו בכל הרכסים סביב ערבים ואף הלגיון התערב כשהוא מופיע מזוין ב-2 מכוניות נושאות תותחי 2 ליטראות ומכונת יריה בראוניג. ואז החל גשם האש על מוצבו של גבי. וגבי לא נסוג, המשימה עמדה לנגד עיניו. והנה נפל הראשון. ניתן צו להעבירו לעורף הקדמי ונשארו שוב שני שלישים מהכתה. בנתיים החלה להתארגן תגבורת מהמחלקה אשר מיד נשלחה למקום.
שארית הכתה נסוגה לרכס אחורי ושם התבססה מחדש. התגבורת הגיעה כך שלפיקודו של גבי עמדו 23 איש והפעם בתוספת מרגמות אשר מיד החלו להראות פעולתם. אש האויב לא רפתה ופקודותיו חולקו בכל פינה. ודמותו הופיעה בכל שוחה ומסתור. כאן יעץ שם פקד - כאן עודד ושם דרש. אך להרגיש שאין יד מפקדת או אין מי הדואג ומעודד זאת לא נתן. ואמנם כל חבריו מאוחדים היו, הנה המפקד אשר לא רק על מגיש התרגול הסכמתי ידע לערוך קרב אלא ובעקר בשדה האש ממש. שם הראה גבורתו, אומץ לבו וחוש ההומור המלווה בקור רוח מחלט.
נפל בשדות, אשר כה אהבן, ביום כ"ז שבט תשי"ד (31.1.1954), בעת ריסוס האדמה ע"י אוירון, שפגע בו.
צאצאיו: בועז, שי (נמצאים בקבוץ "שובל").
(מנחם) צבי דרזנר (אחידוב)
נולד בשנת תרע"ד (26.3.1914) בלבוב שבגליציה. לאביו אפרים זלמן ולאמו יפה (שיינדל) בת דוד טייטלבוים (מצאצאי רבי משה טייטלבוים, בעל הספר "ישמח משה" ומיסד שושלת רבנית-חסידית בצפוןהונגריה).
גמר את הגימנסיה היהודית בלבוב ורכש גם תעודתבגרות אנגלית של אוניברסיטת לונדון.
ב-1934 עלה לארץ ולמד באוניברסיטה העברית בירו