עוד באלכסנדריה היה מזמר במקהלת בית-הכנסת. אח"כ נכנס לתפקיד זה גם כאן. כשיסד אחיו הבכור את מקהלת "ארבעת האחים ניניו", וזימר בבית-הכנסת "שלוש" שבנוה צדק ואח"כ בבית-הכנסת הגדול "אהל מועד", ובאחרונה במקהלת החזן רביץ ב"אהל שם" ונעשה מקורב לח. נ. ביאליק, שניהל בו את מסיבות "עונג שבת".
בראשית שרותו בהגנה שמע מפי חברה שיחות בעניני סטודיה תיאטרונית, וכך הוליכתו דרכו לסטודיה של צבי פרידלנד, והודות להתקדמותו ולשקידתו, וגם בעזרתו המיוחדת של פרידלנד זכה סוף-סוף להתקבל להשתתפות-לנסיון בהצגת "הבימה", ומאז ניתנו לו עוד הזדמנויות להופעות קטנות בהתנדבות, אבל ההתכוננות והחזרות דרשו זמן, ולפרנסה הוכרח לעבוד במקומות אחרים. עבד זמן-מה כפקיד בבנק אשראי ואח"כ כפקיד במשטרה הבריטית ומזכירו היהודי של מפקח מחוז לוד.
משלא הספיק לו זמנו גם לעבודה המשרדית וגם לעיסוקו ב"הבימה", הוקצבה משכורת-התחלה קטנה ב"הבימה" ומאז החל מופיע בתפקידים כאחד משחקניה הקבועים. צבי פרידלנד עודדו להתמחות גם בבימוי והעסיקו כעוזרו בסטודיה שניהל בגימנסיה הרצליה, וכך השתתף בעיבוד מחזות ובהצגתם על במת הגימנסיה.
נשא לאשה את חנה בת מאיר זילברשטיין, שהיתה חברה בסטודיה שבגימנסיה (היא עורכת תסכיתים ברדיו בשם חנה בן-ארי). במלחמת השחרור שירת כמגויס, ארגן חולית בידור שביקרה בכל המשלטים ועודדה את רוח הלוחמים. אח"כ השתתף בפאריס בקורס מרוכז לבמאים וזכה באחד משלושת הפרסים למצטיינים.
חזר לארץ והמשיך בעבודה סדירה כחבר להקת "הבימה". להצעתו התנדבו השחקנים להתכונן בבימויו, שלא בידיעת ההנהלה, להצגת המחזה "אגדת הנהר", ואחרי שהמחזה היה מושלם הציגו בפני ועדת הרפרטואר, וכך נתגלה להנהלת "הבימה" שיש לה במאי מוכשר בין כוחותיה הצעירים, ומאז ניתנה לו האפשרות להראות את יכלתו.
עבודתו השניה "אמא טבע", זכתה לביקורת מעודדת. המחזה השלישי - הקומדיה הצרפתית "ההוזארים" לבריאל (שתקופתה ימי שלטונו של נפוליון) וכו'.
אח בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתל-אביב.
בנו: רון שמואל.
אליהו כהנוב
נולד בכ"ח כסלו תרמ"ז (9.12.1882) בירושלים.
לאביו העסקן הישובי שרגא פייבל כהנוב (ראה כרך א', עמוד 105 - בן הרב משה נחמיה כהניו, ממיסדיה ומראשיה של ישיבת "עץ חיים", שהיה נודע בירושלים בכינוי "הרב מחסאלוויץ") ולאמו שיינה ביילה בת צבי זאב מרק מקאלוואריה (נפטרה בירושלים, כ"ב טבת תרנ"ח).
למד בתלמוד-תורה ובבית-הספר של כי"ח ביפו, הצטיין בלימודיו, נשלח להשתלמות בבית-המדרש למורים של החברה בפאריס והוסמך למורה.
היה מנהל בתי-הספר של כי"ח בדמשק, בטבחה, בתל-אביב ובירושלים, מנהל בית-הספר למלאכה של כי"ח בירושלים, ואחרי עשרות שנות שרות חינוכי יצא לפנסיה.
ב-1910 נשא לאשה את חנה בת אברהם חיים אברבום (ראה ערכה בכרך זה).
לאות הוקרה על שרותו לתרבות הצרפתית במזרח הקרוב ניתן לו התואר "קצין האקדמיה הצרפתית".
זה שנים רבות אח במיסדרים של בני ברית ושל הבנאים החפשים, נשיא לשעבר בלשכות של שניהם וחבר הלשכות הגדולות של שניהם.
צאצאיו: יעקב (מהנדס ראשי של חברת "של" בישראל ובקפריסין), יצחק (סוחר בירושלים), שפרה אשת דניאל שר (עתונאי וסופר).