ב1921- עבר את בחינת הבגרות שנערכו על-ידי מינהל החינוך של השלטון המנדטורי בארץ ונתקבל לעבודה כמזכיר מחלקת הבריאות בטבריה ואח"כ גם כעוזר לרוקח הממשלתי, ובהעדר הרופא הממשלתי היה ממלא מקומו בעניני מינהל בסמכות מלאה. בתפקידו זו פעל גדולות בנקיטת כל האמצעים במניעה, באישפוז החולים ובבידוד החשודים, לבלימת התפשטות מגפת האבעבועות השחורות. בראשית 1928 הועלה בדרגה והועבר לתל-אביב למזכיר ראשי של משרד הבריאות המחוזי.
ב-1928 נשא לאשה את אהובה בת רפאל וייצמן. תוך שרותו במשרד הבריאות השתלם באמצעות הדואר ועבר את הבחינות. ב-1930 קיבל את התואר רואה ומבקר חשבונות F.A.B.I.מאוסטרליה וב-1931 את התואר F. Int. A.C.מלונדון.
ב-1930 השתתף ביסוד שכונת העובדים ה' בצפון תל-אביב, בקרבת הכפר סומל, וככל יתר חברי השכונה, שהיתה אז רחוקה מהישוב, מילא את חובתו בתורנות שמירה בלילות.
בראשית 1947 נתמנה לקצין-מחוז (פיננסים) ביפו, כהכנה למינויו למנהל מחלקת הכספים, שהשלטון המנדטורי עמד לפתוח בתל-אביב, אך בעקב פרוץ המלחמה הזעירה של מלחמת העצמאות בסוף 1947 בוטלה תכנית זו והוא הועבר למשרד המינהל המחוזי בתל-אביב כעוזרו הפרטי של סגן מושל המחוז ואחראי לענינים הכספיים, ובכללם הטיפול באישור תקציבי הרשויות המקומיות.
באפריל 1948, ערב קום מדינת ישראל, הוזמן לשרות במינהלת העם (ממשלת המדינה בהתכוננותה) ונתמנה לגזבר-משנה במחלקת האוצר, ואח"כ הוסיפו לו תפקידי ממונה על ההטבעות לפי פקודת מס הבולים ופקיד הבדק הראשי בארץ מטעם האוצר, וב-1951 הועלה בדרגה ונתמנה למפקח על מחסני הממשלה בארץ והראה פעילות ומומחיות רבה בעניני אפסנאות ושמירה על הרכוש הממשלתי. בסוף 1951 הושאל למשרד מסחר ותעשיה, לתפקיד מנהל המדור לבקורת חשבונות (סובסידיות ויתר התשלומים) בחטיבת המזון שבמחלקה לשיווק תוצרת חקלאית, וביולי 1956 הושאל להנהלת הקרן להבטחת מחירי מינימום לירקות, לתפקידי מבקר, מנהל מחלקת הגביה, אישורי תשלומי הסובסידיה והעודפים ומחלקת הסטטיסטיקה.
בתשי"ב השתתף בקורס חצי-שנתי לסדרי השלטון והמשפט, שערכה מחלקת ההדרכה של נציבות המנגנון הממשלתי, וקיבל תעודה על הצלחתו בבחינה.
בראשית 1929 נכנס למסדר הבנאים החפשית בלשכת "פרינץ" ביפו, ובמשך הזמן עלה בדרגות ומילא תפקידים חשובים בלשכה זו, בלשכת "היכל שלמה" ובלשכת "הכוכב" והיה נשיאה בשנים 1949-1948, וכן בלשכה הגדולה הלאומית לארץ-ישראל ואח''כ למדינת ישראל, והשתתף ביסוד הלשכות "אליהו הנביא" (בחיפה), "קדימה" (חדרה), "לומייר" (העובדת בשפה הצרפתית) ועוד. מאז 1934 הנו אח גם בלשכת "שער ציון" של בני ברית, וגם בה מילא תפקידים בהנהלתה.
צאצאיו: יזהר מימון, מרים אשת יהושע ברוך, רפאל מאיר.
מנחם צוריאל (ברגר)
נולד בירושלים כ"ט טבת תרע"ח (13.1.1918).
לאביו מרדכי ולאמו דבורה הניה בת ר' יעקב מנדלבוים-אזולאי (ראה כרך ב', עמוד 657).
מצד אמו דור שמיני בארץ ומתיחס על משפחת הרב חיד"א (ראה כרך שני, עמוד 555).
קיבל חינוך מסורתי בת"ת מאה שערים ובת''ת מזרחי בירושלים, בישיבת חברון ובישיבת הרב קוק. חנוכו הכללי קיבל בגמנסיה בת"א בהדרכתו של פ. לחובר. השתלם באוניברסיטה העברית בירושלים.
גדל במאה שערים בירושלים באוירא של נטורי קרתא (בנערותו היה אף חבר בה) והודות לאחיותיו המשכילות קיבל השכלה כללית. כשרונו הספרותי נתגלה בו בגיל 12 וח. נ. ביאליק עודדו במכתב אבהי מאד.
בשנת 1934 ראה הכרעה בחייו, עת הוריו עברו לגור לתל-אביב והוא בחר לו את ההוראה כדרך בחיים.