של פולין, וב-1925, כשנאסר בלבוב הסטודנט היהודי שטייגר, שעלילת-שקר האשימתו בהתנקשות בנשיא פולין. פעל רבות בתור ועדת הסניגוריה.
ב-1927 עלה לארץ, כשנתמנה מטעם ממשלת פולין ליועץ מסחרי בתל-אביב במטרה להגדלת היצוא מפולין לארצנו.
ב-1932 נתמנה לקונסול כללי של פולין בתל-אביב, וביזמתו נפתח כאן סניף של הבנק הפולני פ.ק.או. ונוסף קו ספנות גדיניה-ארץ-ישראל. פעל בהצלחה גם למען יצוא הטבק מראש פנה והגליל לשוק הפולני ובתרצ"א ניתן לו תואר אזרח-כבוד של המושבה ראש פנה.
ב-1934 יצא בשליחות ממשלת פולין לארה"ב, למען הרחבת היצוא הפולני שמה. חזר לארץ והתמסר לפעילות צבורית ותרבותית כיו"ר ברית עברית עולמית, פעיל בהסתדרות המזרחי, בהתאחדות עולי פולין (וממיסדי "בנק העולים"), וזמן-מה גם כיו"ר התאחדות בעלי הבתים.
עוד בהיותו בחו"ל פרסם בפולנית את הספרים דלהלן: "דקדוק הלשון העברית", "סלובאצקי ויחסו לתנ"ך", "איוב והדרמה היונית", "הסדרת הפיננסים הפולניים בלי עזרת חוץ", ותרגם את התפילות מעברית לפולנית.
נפטר בתל-אביב, י' אב תרצ"ח (7.8.1938) ונקבר ביום המחרת בבית-העלמין הישן.
צאצאיו: ירמיה (ז''ל), מרים אשת ד"ר יוסף פיש, אלישבע (עו''ד) אשת אברהם רידלינגר, גדעון (עו"ד).
אמנון לור (לאהר)
נולד בירושלים, ו' שבט תרפ"ז (9.1.1927).
לאביו משה ליב בן שמחה לאהר (ממקובלי צפת, בן למשפחות ילידי הארץ מכמה דורות) ולאמו מרים בת יצחק וינקלר. קיבל חנוך מסורתי ובית ספר גאולה בת"א.
בגיל צעיר החל לעבוד ובשנת 1942 עבר לחיפה ועבד שם בתעשיה. למד את מקצוע הרתוך והמסגרות.
בשנת 1944 התגייס למשטרת הישובים העבריים ושירת שנה.
חבר ההגנה כל השנים (שנה שירת בחיל).
ב-1947 עבר לעבוד בביהח"ר "הארגז" בשריון מכוניות שעבדו בקו ירושלים-ת"א בשנת 1948 נשא לאשה את רות בת שרה וגרשון גורביץ. בשנת 1948-50 שירת בצה"ל.
אח בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתל-אביב.
סגן מנהל מפעלי תעשיה והנדסה בע"מ.
בנותיו: גיל-לי, לי-רון.
סגן אלוף אשר דרומי (פופובסקי)
נולד בכ''ח שבט תרפ"ז (15.2.1927) בשדלץ שבפולין.
לאביו פישל (מעסקני הציונות בפולין ובישראל ראה ערכו בכרך זה) ולאמו עטרה בת חיים זילברברנ. עלה לארץ עם הוריו ב-1933. למר בבית-הספר תלנורדאו ובבית-הספר התיכון למסחר בתל-אביב.
בגיל 14 הצטרף לגדנ"ע. עבר לחי"ש של ההגנה. מילא תפקידים אחראים רבים בכושר ובמסירות. בתקופת המאבק והמרי אחרי מלחמת העולם השתתף בפעולות מסוכנות רבות נגד הבריטים, וביניהן ב"ליל וינגייט''. נדרש לעזוב את עבודתו ב"סולל בונה" ולעבור למנגנון הקבע של ההגנה, בו מילא תפקידים חשובים במינהל ובפיקוד ובהדרכה.
במלחמת השחרור השתתף בקרבות אבו-כביר ויאזור (כיום אזור) במסגרת חי"ש תל-אביב. עבר לאחד הגדודים המפורסמים של חטיבת גבעתי ושירת כמפקד פלוגת בקרבות המרים ביותר של החטיבה ונפצע בקרבות ליד נגבה. אחרי המלחמה נתמנה מפקד גדוד בחטיבתו.
לחם בהצלחה בגבעה 105 בה השתתף מצד האויב עבד אל-נאצר (כיום דיקטטור של מצרים).
ב-1952 נשא לאשה את שרה בת בן-ציון גרבר. המשיך בשרותו בצה"ל בתפקידי-מטה שונים ואח''כ כמפקד אחד מבסיסי האימונים של צה"ל. גמר את לימודיו בבית-הספר לפיקוד ומטה, בקורס הגבוה ביותר למפקדי צה"ל והגיע לדרגת סגן-אלוף.