התחיל לעבוד באוטבוצק בתור טכנאי לעבודות חשמל, הצטרף ב-1923 לתנועת החלוץ, יסד לה סניף באוטבוצק והיה מפעיליו ונבחר לנציגו במרכז החלוץ ובמרכז מפלגת פועלי ציון בווארשה.
במרס 1926 נשא לאשה את חיה בת נחמן יעקב ביברמן (ממשפחה ציונית ידועה ברובנה ובטורצ'ין), ומיד אח"כ בראשית מאי עלו לארץ.
עבד במחלקה הטכנית של הדואר ביפו עד 1930.
מ- 1931 ניהל קולנוע "אדיסון" בירושלים. השתתף ביסוד אגודת עובדים בבתי-שעשועים והיה מפעיליה בשנותיה הראשונות.
ב-1932 כתב את התסריט לסרט הידוע "צבר".
ב-1934 עבר לתל-אביב, בה פתח שני בתי קולנוע ותרם מידיעותיו לשכלול המקצוע, ובשנים 1945-1939 פעל בתור מוכן לסרטים כנציג החברה האמריקאית "רפיבליק פיקצ'רס".
בעת מאורעות 1936 הצטרף לשורות ההגנה ובמלחמת העולם השניה היה מפקד מרכז הג"א בתל-אביב.
ב-1945 נתמנה למנהל טכני בהכנות להקים בארץ מטעם חברת "פילקו'" בית-חרושת למקררים חשמליים "אמקור". לשם כך נסע בשנים 1950-1948-1947 לארה"ב ללמוד את פרטי הטכניקה במקצוע הקירור. פעל שם גם בשליחות מרכז ההגנה ואח"כ מטעם משרד הבטחון בתעמולה אישית ופומבית באספות, וביחוד למען פיתוח חיל האויר הישראלי, ובהיותו בארץ בזמן מלחמת השחרור מילא תפקיד אחראי בתור ראש שרות מודיעין במטה הג"א.
ב-1939 הצטרף ללשכת "מוריה" של הבנאים החפשים וב-1952 נבחר לנשיאה ה-16, ובהיותו בארה"ב עזר לנשיא הגדול המנוח אברהם שעוני ז"ל בפעולותיו למען ההכרה בלשכה גדולה לאומית עצמאית בישראל. בארה"ב הצטרף למסדר בני ברית וכאן השתתף ביסוד לשכת "דיזנגוף" בתל-אביב. נתמנה לחבר-כבוד במסדר האמריקאי "קנייטס אוף פיטיאנס" ונתקבל כחבר בארגון המהנדסים למכונות וציוד קולנוע בארה"ב.
בנותיו: רבקה-רוניה אשת זלמן קוטשיי, ניצה אשת מיכאל רוטשטיין.
אריה (יהודה ליב, ליבוש) זלצמן
נולד בשנת תרנ"ד (17.12.1893) בברזניצה (רוסיה).
לאביו פנחס (ממשפחת רביים ותלמידי חכמים) ולאמו איטה בת אשר גייר (מצאצאי ר' לייב שרה'ס, מתלמידי הבעש"ט).
למד בחדר ובבית המדרש והשתלם בלימוד עצמי בשפה ובספרות עברית ובהשכלה כללית. היה בבחרותי מורה לעברית ומטיף למען השפה העברית ברחבי בסראביה.
בשנת תרע"ט נשא לאשה את רחל בת אברהם אליעזר בליזובסקי. עסק במסחר ובעבודה ציונית והיה עסקן במשרד הארצישראלי האזורי בפינסק.
עלה לארץ ב-1925 ויסד משק חקלאי ומשק חלב ברמת גן. יסד ארגון מחלק חלב עברי, בתקופת ההתחרות הקשה עם החלב ממשקי הגרמנים והערבים, וביזמתו הטילו הרבנים הראשיים לתל-אביב (אהרנסון ועוזיאל זצ"ל) איסור בלתי-רשמי על חלב של נכרים. משהתפתחה רמת גן לישוב עירוני עבר לעסוק בפיתוח עירוני של אדמתו ולעיסוק בעניני צבור, והנו יו"ר ומנהל בפועל של התאחדות בעלי הבתים סניף רמת גן וחבר הנהלת מרכזה הארצי, יו"ר מועצת הסניף של הסתדרות הציונים הכלליים וציר בועידותיה הארצית, חבר הנהלת מגן-דוד אדום לגוש דן, חבר בית הדין להפקעת שערים, היה כעשר שנים חבר הנהלת המועצה המקומית ואח"כ העיריה של רמת גן, וכיום חבר בכמה ועדות עירוניות.
פרסם מאמרים ב"הבוקר", "הארץ" ,"הזמן", "ידיעות רמת גן" וכו'.
צאצאיו: פנחס, שרה אשת ש"י (שאר-ישוב) כרמלי.