שירת בצבא התורכי כחייל, היה חבר אגודת "הגדעונים" וחבר הסתדרות "בני בנימין".
היה כל השנים מפעילי ההגנה במושבה.
מילדותו עזר להוריו החקלאים לעבד אדמתם, ולקח חלק בנטיעות: כרם, פרדס, עצי פרי שונים וענפי חקלאות אחרים.
כל השנים חקלאי חרוץ שנטע גם בעצמו פרדסים וכרמים במושבתו ובאדמות הבורג' ובבנימינה.
בשנת 1927 נשא לאשה את יונה בת מרדכי ושרה שכטמן. חבר הועד החקלאי ומוסדות סוציאליים שונים במושבתו.
צאצאיו : אבשלום, עמנואל, דליה אשת שלמה טוקר.
מרדכי אריה טרגין (טאראגין)
נולד כ"א סיון תרנ"ח (26.5.1898) בדווינסק שבלטביה (אז רוסיה).
לאביו יהודה צבי (אידיל-הירש) טאראגין (מתלמידי הגאון ר' יוסף רוזין זצ"ל מרוגאצ'וב ורבנים אחרים) ולאמו לאה בת יצחק איזאקוביץ. למד בישיבת ויטנברג בדווינסק ובבית-הספר למסחר שם. גמר בוויטבסק את הגימנסיה על שם אלכסנדר הראשון ולפני פרוץ מהפכת 1917 נסע להשתלם בלימודים גבוהים בעיר הבירה פטרוגראד.
ב-1910 הצטרף ל"צעירי ציון" בדווינסק. ב-1916 ארגן בוויטבסק קבוצת "צעירי ציון" בשם "החברה". ב-1917 ארגן "שבוע ארצישראלי" בוויטבסק והשתתף בועידה הציונית הכל-רוסית בפטרוגראד.
ב-1923 נשא לאשה את קיסה בת חיים דוד רפופורט מדווינסק-ריגה.
יסד בית-חרושת כימי לטרפנטין ולמוצרים אחרים בדווינסק, ואח"כ היה בעל טחנה לקמח וגריסים וביתחרושת כימי "אטרנה" בריגה. היה חבר ועדת הבחירות לסיים הלטבי וחבר התאחדות התעשיינים והסוחרים בדווינסק, פעל בעניני הצבור היהודי והציונות והתנועה הלאומית.
באביב 1933 עלה לארץ. המשיך בפעילותו הלאומית והצבוריה. יסד יחד עם מר פעמוני את קופת חולים לעובדים לאומיים והנו עובד עד היום בניהול פנקסים במרכזה.
כן הוא חבר המועצה של הסתדרות העובדים הלאומית בתל-אביב, חבר המרכז של "אחדות ישראל", חבר ועד ישיבת "עטרת יוסף" בתל-אביב, חבר מועצת בנק אוצר עממי בתל-אביב. השתתף בועידות רבות של התנועה הרביזיוניסטית ובארגון אספת-העסקנים העל-מפלגתית קהילת-עם (רמת-גן, תמוז תש"ג - ראה פרטים עליה בערך ד"ר אברהם וינשל, כרך ב', עמוד 880) למען יסוד ממשלה יהודית זמנית לארץ-ישראל.
פרסם מאמרים ב"המשקיף".
בנו: אברהם יוסף (גמר בית-ספר גבוה למשפט וכלכלה) בתל-אביב.
אליהו הכרמלי (לולו)
נולד בחיפה, ט' תמוז תרנ"ב.
לאביו משה ולאמו חנה בת משה לולו. למד בבית-הספר של חברת כי"ח (אליאנס) בחיפה, הצטיין בלימודיו ונשלח ללמוד בבית המדרש למורים של החברה בפאריס. חזר ארצה ולימד בבתי-הספר של חברת יק"א 4 שנים במלחמיה (מנחמיה) ו-6 שנים ביבנאל. השתתף בקורסים למורים לטבע ולחקלאות שערך אהרן אהרנסון בזכרון יעקב, ובין הזמנים היה מזכירו הפרטי. היה מותיקי מפלגת "הפועל הצעיר" ומפעיליה.
נשא לאשה את שרה בת ישעיהו תמרלין. בשנות תר"פ-תר"ץ היה מורה בטבריה ופעיל בכל עניני הצבור ובין הזמנים היה יוצא לשמירה במושבות הגליל התחתון. בהשתדלותו נוסד בטבריה סניף להלואה וחסכון, השתתף ביסוד שכונת קרית שמואל ושנים אחדות היה יו"ר הנהלתה, השתתף בפעילות בועדת הבחירות לעירית טבריה, בועד המכין לארגון קהלת כנסת ישראל בטבריה ומזכירו בהתנדבות, היה יו"ר סניף הסתדרות המורים לגליל התחתון וציר הסניף לועידות המורים. ארגן את פעולת הסתדרות "חלוצי המזרח" והיה יושב-ראשה ונציגה באספת הנבחרים הש