ניה ואז נבחר לסגן חבר הועד הלאומי. ניהל את לשכת הקה"ק בטבריה והיה חבר הועד הארצי של הקה"ק. בתרפ"ה היה ציר הועידה העולמית של היהודים הספרדים.
בסוף תר"ץ הועבר לירושלים להורות ב"חדר תורה תחכמוני". עם מיזוג מפלגתו ("הפועל הצעיר") במפא"י המשיך בפעילותו במפלגה ונבחר לחבר ועד סניפה בירושלים. היה חבר ועדת הבקורת של הסתדרות המורים, חבר הועד המקומי של הקה"ק, חבר הנהלת הקהלה, יו"ר מחלקתה ולשכתה לעזרה סוציאלית ונציגה בהנהלת בית חנוך עוורים, חבר ועדת העיריה שליד המוסדות הלאומיים ; ציר בקונגרסים הציוניים הי"ט והכ' וחבר בועדה לתרבות שבהם, ציר אספת הנבחרים השלישית. התמסר לארגונם של צעירי עדות המזרח ולשילובם בחיי הצבור ובעזרתו נוסדו בשבילם מועדונים לשיחות, להרצאות ולפגישות, ובכלל השתדל במשרותיו הצבוריות לעזור למקופחים ולמוזנחים ביותר - לבני עדות המזרח, בתקופת מהומות תרצ"ו-תרצ"ח התמסר ביחוד לעזרת הפליטים והנפגעים, ובעבודה זו התמצא כל כך לטובת הנצרכים, שהתפקיד האחראי דרש את כל זמנו ולבקשת ועד הקהלה שחררתו מחלקת החינוך לזמן-מה מעבודת ההוראה, כדי שיוכל להתמסר בשלמות לעזרת נפגעי המהומות.
פרסם מאמרים לעניני השעה.
נפטר בירושלים, ג' טבת תשי"ג (21.12.52), ונטמן בחיפה.
על שמו - בי"ס בשכונת התקוה "אהל" (אליהו הכרמלי - לולו).
ברוך גלעדי (פוגלסון)
נולד בשנת תרע"ז (4.12.1916) באומאן שבאוקראינה.
לאביו ד"ר מרדכי גלעדי (ראה כרך ג', עמוד 1427) ולאמו חמדה (ראה כרך א', עמוד 363) בת מיכאל רו בינשטיין. בן שלש עלה לארץ עם הוריו בסוף 1919. למד בתל-אביב בגימנסיה הרצליה ובבית-הספר התיכוני למסחר, אח"כ באוניברסיטה האמריקאית בבירות ובביתהספר הממשלתי למשפטים בירושלים, הוסמך לעורךדין, עסק במקצועו ונתקבל לחבר הבאר האנגלי.
במלחמת העולם שירת בדרגת קפטן בצבא הבריטי, שימש בו כיועץ משפטי ותובע כללי והשתתף במשפטי פושעי המלחמה שנדונו באירופה.
ב-1947 נתמנה לשופט שלום. שימש זמן-מה בתפקיד רשם בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ונתמנה שופט שלום ראשי בתל-אביב.
ב-1951 נשא לאשה את ינינה בת לאון גוטסמן. כשופט עליו לדון עבריינים פליליים למאסר, אך כאדם, וביחוד כאח פעיל בבנאות החפשית, ראה חובה לעצמו לפעול גם למען החזרת העבריינים לאורח-חיים תקין והוגן ולהקל עליהם את החזרה למוטב. יעודו זה הוא ממלא בתור יו"ר ועד האגודה לשיקום האסיר והעבריין בתל-אביב.
להזמנת ההסתדרות הציונית בדרום-אפריקה ערך שם מסע-הרצאות ב-1950, ואח"כ ב-1956 נשא בארה"ב שורת הרצאות ברדיו ובטלוויזיה על בעיות העבריינות בארץ ובענינים כלליים.
צאצאיו: מיכאל, תמר.
אלברט ארנפלד
נולד ט' באב תרנ"ו (18.7.1896) באנטוורפן שבבלגיה.
לאביו זיגמונד ולאמו ג'ני לבית הירש (מיוצאי מזרחאירופה, שמיזגו באורח-חייהם את תשרשיות היהודית עם התרבות המערבית).
קיבל חינוך יהודי יסודי ותיכוני כללי בבלגיה והיה מראשוני הנוער הציוני באנטוורפן. ב-1914 עבר לאמסטרדאם שבהולנד ותרם הרבה ממרצו ומהתלהבותו לארגון תנועת הנוער הציונית ההולנדית והיה למנהיגה. המשיך להשתלם בתרבות כללית, וביחוד בכלכלה ובסוציולוגיה.
ב-1918 נשא לאשה את בלה בת ירוחם בירנבוים.