המשיך בפעילות ציונית והיה מעוזריו הקרובים של נחמיה דה לימא ז"ל (מנהיג ציוני הולנד והלוחם למשק רציונלי בהנהלה הציונית בארץ) מנהיג הציונות ההולנדית בועידת 1920 בלונדון, בה הונחו היסודות לעבודת בנין הבית הלאומי.
היה חבר הועד הפועל של ההסתדרות הציונית בהולנד וציר בקונגרסים הציוניים. המשיך בהשפעתו על תנועת הנוער הציוני אף אחרי שעלה למנהיגות בין ה"מבוגרים", ובהשפעתו האישית אף על אנשים בעלי עמדות והשקפות מוצקות משך רבים מהם לתנועה הציונית, להשקעת הון ואף לעליתם אישית לארץ.
ב-1936 עלה לארץ והצטרף להנהלת הבנק של "אגודה ארצישראלית בע"מ" (המכשיר הכספי של יהודי אנגליה).
תרם מיזמתו ומנסיונו העסקי ליצירת תעשית היהלומים בארצנו ושימש יועץ לעניני יהלומים לממשלה המנדטורית.
ביזמתו נתמזגו "האגודה הארצישראלית" והבנק של "החברה הכלכלית לארץ-ישראל" (המכשיר הכספי של יהודי ארה"ב) לגוף אחד בשם "בנק איגוד לישראל בע"מ" וכיהן כמנהלו הכללי, והבנקים שהוא עמד בראשם שימשו מכשיר כספי עיקרי לתעשית היהלומים בארץ, ואף בעזרה אישית תרם רבות לביסוסה ולשגשוגה, ואף להצלתה בעת המשבר הגדול שפקד אותה ב-1951. עם קום המדינה ב-1948 נתמנה למפקח על היהלומים מטעם ממשלת ישראל, כיהן בתפקיד זה עד מרס 1956 ואח''כ נתמנה ליו''ר המועצה המיעצת לעניני יהלומים.
מ-1952 היה חבר הועדה המיעצת לממשלה בעניני בנקאות.
תמך במפעלי תרבות ואמנות וביתו בהרצליה-פיתוח היה פתוח לרווחה ורבים נהנו מאוירתו ספוגת התרבות, מספריתו העשירה, מידיעותיו המעמיקות בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה ומטעמו האמנותי המפותח.
פרסם בכתבי-עת מאמרים רבים על נושאים כלכליים.
נפטר בתל-אביב, א' ניסן תשי"ז (2.4.1957).
צאצאיו: מירה אשת מרדכי ערן, יהודה, דוד.
ד"ר עמנואל טרלר
נולד בשנת תרס"ד (25.2.1904) בקראקוב שבפולין (אז בגליציה האוסטרית).
לאביו יצחק אהרן ולאמו רבקה בת ישראל ויינברג. עבר את שלבי החינוך היהודי והכללי. למד באוניברסיטת קראקוב והוסמך לד"ר למשפטים ולמדעי המדינה.
היה ממיסדי אגודת הנוער העברי "עקיבא", שהרחיבה את פעולותיה מקראקוב לכל פולין וגרעיניה החלוציים התנחלה בקיבוצים בית יהושע שליד אבן יהודה בשרון ובנוה-איתן שבעמק בית-שאן. היה חבר הנשיאות של אגודת האקדמאים הציונים "השחר" בקראקוב. אחר-כך היה חבר מרכז ברית הצה"ר למערב-גליציה ושלזיה הפולנית ופרסם את דבריו בעניני התנועה בשבועונה "טריבונה נארודובה" (בפולנית) שיצא בקראקוב.
ב-1939 נשא לאשה את רגינה (רנה) בת מנשה שיגנר. בראשית מלחמת העולם שירת בצבא הפולני, הוגלה ב-1940 לרוסיה, וכשהוקם הצבא הפולני מחדש ב-1941 על אדמת רוסיה וברשיון ממשלתה, יצא עם הצבא הפולני בין הראשונים לפרס ועזר בכל הדרכים ליהודים שהצליחו לצאת מרוסיה לעלות לארץ, והוא עצמו שירת בצבא עד סוף למלחמה, וב-1946 קיבל את שחרורו בארצנו ונשאר בה בתור עולה ותושב קבוע.
המשיך בפעילות בשרות תנועתו והנו כיום המזכיר הכללי של ההנהלה העולמית לברית חרות-הצה"ר, חבר הנהלת קרן תל-חי.
היה ציר לקונגרס הציוני הכ"ד בירושלים ונבחר בו לסגן חבר הועד הפועל הציוני.
חיים לזר-ליטאי
נולד בשנת תרע"ד (31.5.1914) בפוניבז' שבליטא.
לאביו אליהו ולאמו בתיה בת שמואל דב יפה. השתלם בתורה ובהשכלה כללית ועבד בפקידות והיה פעיל בתנועה הציונית הרביזיוניסטית.
במלחמת העולם השניה היה מדריך ומפקד במחתרת