הלוחמת בגיטו וילנה ואח"כ ממפקדי הפרטיזאנים ביערות ליטא ורוסיה הלבנה.
אחרי המלחמה פעל למען ריכוז שארית הפליטה והעלאתה לארץ בתפקידים דלהלן: חבר הועדה העליונה לארגון ה"בריחה" בפולין ובארצות אחרות באירופה, חבר המזכירות הארצית של תנועות הנוער ברומניה, נציב בית"ר באיטליה, חבר המרכז לגולה, חבר הנשיאות והמרכז של ארגון הפליטים באיטליה (בשנים 19451947) ונבחר כציר לקונגרס הציוני הכ"ב ב-1946.
ב-1944 נשא לאשה את חיה בת דב שפירא. באביב 1947 עלה לארץ, המשיך בפעולות בעניני מפלגתו ושארית הפליטה, עובד בתפקיד מזכיר מרכז קופת חולים לעובדים לאומיים וממלא תפקידים צבוריים דלהלן: חבר המרכז והמזכירות הארצית של ארגון נכי המלחמה בנאצים ושל ארגון הפרטיזאנים ולוחמי הגיטאות, חבר המועצה העולמית של "יד ושם", חבר הנאמנים של מכון ז'בוטינסקי, חבר הנהלת סניף תנועת החרות של מרחב תל-אביב.
פרסם מאמרים ב"המשקיף'', "חרות", "קול נכי המלחמה בנאצים".
ואלה ספריו: "חורבן ומרד" (הוצאת "משואות", תש"י); "כיבוש יפו" (תשי"א); "מבצר עכו" (תשי"ג) (שניהם בהוצאת "שלח"), "לתולדות עליה ב' " (תשט"ז); "אף על פי - ספר עליה ב' " (תשי"ז). שניהם בהוצאת מכון ז'בוטינסקי).
צאצאיו: שרה, אלידב.
יוסף עמנואל כהן
נולד בשנת תר"ע (13.12.1909) בקולומיה שבמזרח גליציה.
לאביו חיים ולאמו מרתה בת מוריץ ארדהים. אחרי שלבי החינוך העברי והתיכוני-הכללי למד באוניברסיטת לבוב, הוסמך למשפטים ועבד במקצוע כעורך-דין בלבוב.
היה פעיל בתנועת הצה"ר כמזכיר כללי וחבר מרכז הצה"ר למזרח גליציה. בעת יציאת הצה"ר מההסתדרות הציונית העולמית והתארגנותו בתור "הסתדרות ציונית חדשה" (הצ"ח), הצטרף הוא לפלג שנשאר בתוך "ההסתדרות הציונית בשם "מפלגת המדינה העברית" (בהנהגת מאיר גרוסמן) ונבחר ליו"ר מרכז המפלגה לגליציה ומילא תפקידים מרכזיים בתור חבר הועד הארצי של קק"ל וסגן יו"ר המשרד הארצישראלי לגליציה.
היה ציר מטעם מפלגתו בקונגרסים הציוניים בשנים 1935, 1937, 1939. ערך בלבוב את העתונים "דער קאמף'' (באידית), "צל" (בפולנית), ולאחר זמן את העתון "דער יידישער קעמפער" בפאריס, וב-1935 פרסם בלבוב את החוברת "הציונות המדינית" (בפולנית).
ב-1940 עלה לארץ וזמן מועט אח"כ התנדב לחיל האויר הבריטי, בו שירת עד 1946. פעל זמן-מה בין אנשי שארית הפליטה באירופה והשתתף בקונגרס היסוד של הקונגרס היהודי העולמי.
אחרי קום המדינה עבד במחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית, בעניני השקעות וגיוס הון בחו"ל.
היה מזכיר כללי של ההנהלה העולמית לברית חרותהצה"ר, והנו חבר בה.
ב-1950 נשא לאשה את ויקטוריה בת אברהם אוס טרובסקי. השתתף כציר בקונגרסים הציוניים בשנים 1951, 1956, ונבחר לועד הפועל הציוני.
בשנים האחרונות חזר לעסוק במקצועו כעורך-דין.
דב מילמן
נולד בשנת תרע"ט (16.1.1919) בריגה שבלטביה.
לאביו פנחס ולאמו יטה בת שמעון שרגה. למד בגימנסיון עברי ובגמנסיון "תושיה" בריגה עד שגמר.
ב-1937 עלה לארץ בתור תלמיד האוניברסיטה העברית. אח"כ למד בבית-הספר הממשלתי למשפטים, הוסמך לעורך-דין והחל לעבוד במקצוע.