שמואל סטולר
נולד בשנת תרנ"ח (15.8,1898) במוסקבה (רוסיה).
לאביו אלעזר (מו"ל, הוציא ברוסית את כתבי שלום עליכם, י. ל. פרץ ועוד. חתנו של שלום עליכם, יצחק דב ברקוביץ מזכיר בספר זכרונותיו את "האחים סטולר" שעזרו בהרבה לשלום עליכם. היה הנאמן של המליונר הרוסי הידוע אסף ברנוב, לפי צוואתו נקבר בבית העלמין בקיבוץ כנרת) ולאמו חנה בת אלישע מקישינוב. משחר ילדותו שמע בבית ההורים דיבורים על הצורך לעלות לארץ-ישראל, ובשנת 1912, בהיותו בן 14, התחיל מרגיש קשר ממשי אל הארץ, כשאביו רכש חלקת אדמה ברוחמה באמצעות החברה "שארית ישראל". בינתים גמר את הגימנסיה, למד באוניברסיטת מוסקבה פילולוגיה קלאסית (ותולדות האמנות הקלאסית), וגם מדעי הטבע, כדי להפיק מהם תועלת בעתיד בתור חקלאי בארץ. אחרי מהפכת אוקטובר 1917 - והוא אז מגויס לצבא, החל נודד דרומה, בכיוון לחצי-האי קרים, כדי להתקרב לחוף הים, שממנו אפשר להפליג לארץישראל. תוך צפיה לאפשרות להפלגה עבד שלשת רבעי שנה בקרים במעבדה של פיזיולוג-הצמחים הנודע פרופ' פאלאדין , עד שהשתלט על קרים "הצבא הלכך של הגנרל ווראנגל, וסטולר נאסר כחשוד בבולשביזם. לבקשתו הביא לו אחד השומרים ספר מדעי על גידול הגפן, וכך ניצל גם את זמנו בכלא להשתלמות לקראת החיים בארץ.
ב-1920 הצליח לצאת מרוסיה לאיסטמבול בקבוצת ה"קרימצ'אקים" בהנהגת יצחק לנדסברג (הזכור מתקופת הפלמ"ח ומלחמת השחרור בשם האלוף יצחק שדה ראה כרך ג', עמוד 1377), ומשם הגיע לארץ. התחיל לעבוד בסלילת כביש טבריה-צמח והצטרף לקבוצת כנרת. נשלח לעבודה ראשונה במטעי האקליפטוס, ומאז דבק בענף המטעים והשתלם בו בלימוד שקדני בלילות, אחרי ימי עבודה מפרכים, ובנסיונות בעבודה המעשית.
בקרים נשא לאשה את יונה (טניה) בת מנחם מרק (מו"ל ובלשן. דודה פנחס מרק היסטוריון וחוקר מוסיקה יהודית).
בקבוצה היה מראשי המצדדים בפיתוח ענף המטעים, בניגוד לשמרנים הדבקים בגידולי בעל של פלחה, "שלא לתעות בדרך בעלי תעשית המטעים", המוכנים למכור את ה"בכורה" של "חקלאות לשמה", בנוסח אבותאבותינו וראשוני החולמים על "שיבה לאדמה", ב"נזיד עדשים" של ענף מכניס כספים, כדוגמת אנשי-עסקים למיניהם... משניצחה "מפלגת המטעים" נטל על עצמו עמל רב של לימודים וניסויים וסיורים וחקירות עד שמצא את הדרך לגידול בננות, שיהא מותאם לתנאי האקלים והקרקע והמים ויתר גורמי הטבע בעמק הירדן והכנרת.
נשלח ע"י "תנובה" לאיים קנדיים לאחר שהצליח לגדל בננות במשק כנרת. אח"כ עשה עבודה דומה בפיתוח מטעי הגפן לענבי מאכל והנו בדרך הניסויים לגידול שני יבולי פרי הגפן בשנה.
לפני כמה שנים הגיע לידי הכרה, שאוצר כזה של ידיעה וכושר אין קבוצת כנרת רשאית לתפוס כולה לעצמה. פיתח את כיתות המשק של ביה"ס עד שהפכו לביה"ס החקלאי בהנהלתו של משק עמק, הירדן, שליד מקום עתיקות בית-ירח על חוף הכנרת.
בהליכותיו הנו קיצוני בשמירת הצנע והפשטות. צמחוני.
צאצאיו: מנחם, אורי (תאומים בקיבוץ כנרת), נתה אשת צבי ברנשטיין (מורה בבית ירח), נח (קיבוץ כנרת,) שרה (בקיבוץ כנרת), בתיה (אחות מוסמכת, חברה במושב עובדים), אלישבע (בקבוצת בתן).
עמנואל ידיד הלוי
נולד בבירות (הלבנון), כי שבט תרס"ה (26.1.1905).
לאביו אהרן , בנו של חכם משה ידיד-הלוי , מנהיג יהדות סוריה והלבנון) ולאמו קמילה בת יצחק אבולעפיה, מצאצאי הרב חיים נסים אבואלעפיה (חנ"א) בונה טבריה וראש הקהלות בצפת ובטבריה. ראה כרך ראשון, עמוד 105).
קבל חנוך במכללה האמריקאית בבירות, עבר למצרים והשתלם בבתי ספר צרפתיים, למד משפטים בפקולטה של אוניברסיטת פריס. מוסמך למשפטים.
היה עורך דין באלכסנדריה (מצרים).