רב-סרן מאיר אביזוהר (סינגלובסקי)
נולד ירושלים, כ"ט תשרי תרפ"ד (9.10.1923).
לאביו יהושע (איש העלית השניה, מראשוני המורים לטבע בארץ ; אחיו של ד"ר סינגלובסקי ז"ל, יו"ר הועד העולמי של חב' "אורט") ולאמו לאה בת דב לוין .
למד בבית-ספר עממי ותיכון בירושלים ובאוניברסיטה העברית בירושלים. חניך תנועת הנוער החלוצית "המחנות העולים". עבר הכשרה חקלאית בגבעת ברנר ובגבעת עדה.
ב-1942 נשא לאשה את אסתר בת צבי קלוגר .
באותה שנה התנחל עם קבוצתו (חרמונים) בחמדיה שבעמק בית-שאן ושימש בתפקיד מזכיר המשק.
במלחמת משחרור שירת כחייל בגדוד מוריה בזמן מצור ירושלים. אח"כ קצין בתפקידי הסברה בצה''ל (1949). ב-1950 היה עורך עתון הצבא "במחנה", עד שהתישב באילת בין מיסדי הישוב האזרחי שם והיה חבר הועד המקומי הראשון. בשנים 1954-1953 היה מנהל אגף הנגב והערבה במשרד הפיתוח. אח"כ חזר לשרות-קבע בצה"ל בתפקיד רב-סרן - עורך ראשי של "במחנה", עתון חיילי ישראל.
צאצאיו: אסף, ענת.
אברהם אבידן (טורגובצקי)
נולד בשנת תרנ"ז (15.4.1897) בפולטאבה שבאוקראינה.
לאביו מאיר טורגובצקי (מורה בבית-הספר התיכון הממלכתי למוסיקה בפולטאבה, ממשפחה דתית מהעיר סלאוויטא, אבל התרחק מהיהדות) ולאמו שרה לבית אבידון (ממשפחת מתאכרים יהודים מדרום רוסיה). למד בבית-ספר יסודי רוסי ואח''כ בבית-הספר למוסיקה, בו לימד אביו, שתכניתו כללה את כל הלימודים לפי רמת בית-ספר תיכון בן שש מחלקות. בהשפעת חברים יהודים בבית-הספר התקרב לציונות עוד בשנת 1915, הצטרף לאגודת הנוער "עזרא", שפעלה בסתר (בגלל האיסור שהיה אז מטעם השלטון הצארי על פעילות ציונות בשנות מלחמת העולם) ולמד את השפה העברית וידיעת ארץ-ישראל בהדרכת בת-שבע חייקינה (ראה ערכה בכרך זה). אחרי מהפכת פברואר 1917 ואחרי ועידת היסוד של "צעירי ציון" בחארקוב הצטרף לתנועה זו. השתתף בארגון "החלוץ" המקומי כחטיבה מיוחדת (אז עוד לא היה החלוץ מאורגן בהיקף ארצי) ובעונות 1917 ו-1918 השתתף עם קבוצת חברים בהכשרה חקלאית במושבות יהודיות שבפלך ניקולאייב.
בשמעו שבקרים מארגן יוסף טרומפלדור פלוגת "החלוץ" להעלאה ארצה בהקדם, קם ונסע לתיאודוסיה שבקרים, אך את טרומפלדור כבר לא הספיק למצוא שם, מפני שהוא כבר הפליג באניה צבאית עם אוסישקין לאיסטמבול. ובכן, כדי שלא לאבד זמן בצפיה ממושכת הפליג בעקבות טרומפלדור בספינה קטנה של מבריחים אלבניים. הסערה טלטלתם לחוף טראפיזונט, שם נאסר כחשוד בריגול לקומוניסטים והובא כבול בלוית משמר לאינסטנבול. ליהודים בעיר נודע על האסיר היהודי מרוסיה, הצפוי למשפט באשמת ריגול, ומבעד לחומות הכלא נשלחה לו עצה, מה לטעון להגנתו. וכשטען בפני בית-המשפט המשטרתי המעורב (של טורקיה ושל חילות הכיבוש של בעלות-הברית), שהוא פליט מפני הפרעות והטבח שערכו הרוסים ביהודים, נתקבלה טענתו על דעת השופטים, מפני שבאמת הגיעו ידיעות על פרעות ביהודים ברוסיה, ושחררוהו. חדשים אחדים עבד בתור סבל בנמל ולמד טורקית. השתתף עם טרומפלדור ביסוד חות-החלוצים "מסילה חדשה" בעזרת הג'וינט, ושהה שם חדשים אחדים. דרש כל הזמן להעלותו לארץ, אך בהתאם להוראת ועד הצירים, לעכב את עלית החלוצים בשל חוסר-עבודה בארץ, פקד טרומפלדור להמתין וצואיסור זה השאיר אחריו כשהוא עלה לארץ. אברהם אבידן לא השלים עם האיסור והודיע להנהגת החוה, שלא עליו חל האיסור, באשר יש לו קרובים ברחובות, וכשמצא באנית-משא קטנה עבודה בתור מסיק, הפליג בה למזרחו של הים התיכון. בבירות ערק מהאניה, ובהיעזרו בשפה הטורקית הדלה שבפיו נדד ברגל וללא כל תעודות לאורך החוף דרומה, עקף את המשמרות בראש הנקרה, המשיך ללכת ברגל לסביבת עכו, צפת, אילת השחר, ובראשית 1919 הגיע לקבוצת תל-חי ונתקבל