מרדכי צבי שרגא (בולים)
נולד בירושלים, בשנת תר"ט (1849).
לאביו שרגא פייביש (נולד בירושלים) ב"ר דב בער (שעלה לארץ מקמיניץ-פודולסק) ולאמו בונה. קבל חנוך מסורתי בעיר העתיקה בירושלים.
נשא לאשה את חוה בת שלמה הכהן (נפטרה בירושלים, כ"ח כסלו תש"ב-18.12.1941).
היה חבר ה"גברדיה." הידועה שהגינה על הישוב מהתקפות הערבים.
היה ממייסדי הישוב היהודי ביריחו.
במשך 42 שנה היה שוטר עירית ירושלים (בלדיה שאוויש) והיה מלוה את הפחה (מושל העיר) במסעותיו.
במלחמת העולם הראשונה, נעזרו יהודים רבים על ידו.
נפטר בירושלים, כ"ז ניסן תרפ"ג (13.4.1923).
צאצאיו: בת-שבע אשת אהרן שוארץ, שלמה שרגא (פקיד חברה קדישא בקהלת ירושלים), חיה פייגה אשת יעקב דוד הטקין.
זאב חקלאי (מורדוכוביץ)
נולד בשנת תר"ע (17.2.1910) בגאדאיץ שבפלך פולטאבה, אוקראינה.
לאביו נחום מורדוכוביץ (עורךדין ועסקן ציוני, בנו של "קאנטוניסט", שנחטף בילדותו להתחנך אצל גויים לשכיחת היהדות ולהיות חייל רוסי נאמן לצאר וגם לאמונתו, אבל החזיק מעמד ביהדותו על אף הפיתויים והעינויים ואף את בניו חינך לשמירת אמונים ליהדות) ולאמו שרה בת יוסף לייק. למד עד גיל 10 בבית-ספר עממי רוסי, ובבית-ספר עברי קיבל שיעורים ביהדות ובעברית. אחרי המהפכה והפרעות באוקראינה עבר ב-1920 עם הוריו למוסקבה. למד בטכניון פדגוגי והוסיף להשתלם בעברית. היה פעיל ב"השומר הצעיר", מדריך לשכבות צעירות ופעיל בעזרה לאסירים בגלל ציונותם במוסקבה. (אחיו נאסר בגלל השתייכות ל"השומר הצעיר", ואחרי שחרורו מהכלא מת בגיל 16, ואף אחותו נאסרה ב"אשמה" זו ואחרי ישיבה בבתי-כלא "גורשה" לארץ-ישראל).
ב-1926 עלה לארץ. עבד במקוה ישראל ובו בזמן היה מדריך בהנוער העובד. בשנים 1931-1928 למד בבתיהמדרש למורים בירושלים ובו בזמן היה פעיל בהנוער העובד וב"הבחרות הסוציאליסטית" וב"הגנה", ובכל קיץ היה מארגן קבוצות נוער לומד ויצא עמהם לעבודה במשקים.
משהוסמך למורה ב-1931 נשלח להוראה בפרנקפורט ע"נ מאין שבגרמניה, שם שמע שיעורים באוניברסיטה ופעל שם עד ראשית 1933 וחזר ארצה.
ב-1933 נשא לאשה את שפרה בת חיים משה לנגר. מ-1933 עד 1936 היה מורה בבית החינוך על שם חיים ארלוזורוב בירושלים, שמע שעורים באוניברסיטה העברית, ניהל את סמינריון הפועלים והיה חבר נבחר במזכירות הסניף של מפא"י. ב-1937 נבחר למזכיר מפא"י בירושלים ושימש בתפקיד זה עד 1941. באותן שנים היה פעיל במרכז מפא"י, בהגנה (מפקד ומרצה), חבר בועדות המפלגה לענינים פנימיים ולעניני הקהלה והעיריה. ב-1941 ארגן, להזמנת הנריטה סולד , את חבורות-הנוער הראשונות מבני הארץ להכשרה ולהשלמת חינוך לפי מתכונת "עלית הנוער", ואח"כ פרסם את מהלך הפעולה ולקחה במחקר "חברות נוער ארצישראליות" בהוצאת "עלית הנוער''.
ב-1942 התנדב לצבא ושירת בגדוד השני של "באפס". השתתף במאבק על מתן הצביון הלאומי ליחידות היהודיות ואח"כ בפעולות אנשי הבריגדה לעזרה לאנשי שארית הפליטה ולהעלאתם לארץ בכל הדרכים האפשריות. עבד כשנה וחצי עם שבויים רוסיים ואת רשמיו וחויותיו מהפעולות ההן פרסם בספר "עם שבויים רוסים" בהוצאת "עם עובד".
ב-1946 נתמנה למנהל המדור לשליחים של הסוכנות