דואים תושבי הסביבה, התאמן ברכיבה ובשימוש בנשק, למד את הנימוסים המקובלים ביחס לגנב שנתפס, והחל רודף אחרי גנבים ותופסם ומביאם אל הועד. היו מקרים, שמטעמים "פוליטיים" (לצורך רכישת קרקעות נוספים) ראתה פקידות הבארון צורך "לא למתות את החבל" כלפי גנבים בני הכפר שצריך לקנות ממנו קרקע. במקרים כאלה היה מנחם מלוה את הנתפסים בדרכם לשילוח לחפשי והיה מעניק להם "צידה לדרך" במכות נאמנות, למען יזכרו שלא כדאי לנסות את המזל ברכוש היהודים. מתוך חובבות הגיע למינוי רשמי לשומר מטעם ועד המושבה ואח"כ מטעם פקידות הבארון.
נשא לאשה את רוניה בת ליב בלום מראש פנה.
במשך השנים התמחה בכל עניני השמירה ונתפרסם בין ערביי הסביבה הקרובה והרחוקה באומץ לבו, בגבורתו וגם במדותיו הנאות כמכניס- אורחים ובנוהג באבירות גם עם יריבים לפי מיטב המסורת הערבית, ובעצם היותו בתפקיד ראש השומרים הספיק לבלום את נטיות השוד והגניבה של אנשי הסביבה. גם בהתהלכו בין הערבים ובהתארחו אצלם שמר בדייקנות את מצוות הדת, וגם בשל כך כיבדוהו ראשי הערבים ונכבדיהם. החינוך שניתן בבית-הספר לא היה כשר למדי בעיניו, ולכן הביא למושבה "מלמד" ונתן לו בביתו מקום ל"חדר" לפי הנוסח המסורתי.
כשנוסדה החוה מגדל נתמנה לשומר ראשו של המנהל מ. גליקין , וכשרכב לשבתות הביתה שלח את הנער פנחס למלא את מקומו בשמירה.
אחרי היותו שנים רבות שומר שכיר מחוסר נחלה נתבשר, שפקידות הבארון וחברת יק"א החליטה לתת לו משק בראש פנה, שבהגיעו לגיל העמידה לא יצטרך עוד להתרוצץ יומם ולילה על סוסתו בשמירה. אך הקדחת כבר ערערה את בריאותו ואחרי ימים אחדים נפטר בראש פנה, ח' שבט תרע''ז (31.1.1917).
צאצאיו: יהודית אשת שמשון בלום, רחל, אסתר אשת שמעון גולדמן, משה, ישראל זלמן, פנחס (ראה בכרך זה), ישראל חיים, אברהם, מרדכי, זבולון, מאיר, ירחמיאל, בצלאל, שושנה.
שמואל מרדכי אמסטר
נולד מריאמפול ע" סטניסלבוב (גליציה), ד' אלול תרס"ט (8.9.1909).
לאביו אריה (לפי המסורת המשפחתית מהווה שם המשפחה - ראשי תיבות: "אנו ממשפחה ספרדית טהורה רבנים") ולאמו מיכל בת נתן ב"ל (בת לוי), קבל חנוך מסורתי בחדר, ישיבה, גימנסיה פרטית בסטניסלבוב. בחינות בגרות אקסטרניות. למד 3 שנים רפואה באוניברסיטת פרג, צכוסלובקיה (1933-37).
חבר הצה"ר משנת 1926. מפקד בית"ר סטניסלבוב, יו"ר הקורפורציה האקדמית-הרביזיוניסטית "בר-ככבא".
מעורכי העתונים: "נובי טשאס" ו"טריבונה נרודובה" והשתתף בעתון "די וואך" (באידיש).
בשנת 1934 עלה לארץ.
למד שנה מדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים (1934-35). גמר בהצטיינות את ביה"ס הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב (1939) וקיבל תואר עורך דין.
עבד בהתחלה כפועל חקלאי, בנין ופקיד.
בשנת 1937 נשא לאשה את לאה בת יעקב לידסקי. היה יו"ר סניף הצה"ר בפתח-תקוה, מזכיר המפלגה הרביזיוניסטית בא"י (1945-48), חבר עירית פתח-תקוה (1951-55), חבר המועצה הארצית של תנועת החרות וחבר בית הדין העליון של חרות לשעבר, בשנות 1936-48 חבר אצ"ל.
אח בלשכת בני ברית "חבצלת השרון" ואח בלשכת הבנאים החפשים "דוד ילין" בפתח-תקוה, בשנות 1943-48 כתב מאמרים ב"המשקיף", "הבקר", "מדריך בית"ר ו"חירות".
חיבר ספרים: "פני המזרח" (הוצאת "אחיאסף", 1954), "תולדות שחרור העמים" (הוצאת מחלקת התרבות של ברית הצה"ר ת''א, 1948).
בנותיו: רנה, מיכל.