היה ציר בשני קונגרסים ציוניים. ערך את ה"אגרת לעולה" מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות. השתתף ב"דבר", "הפועל הצעיר" ו"אונזער קעמפער".
נפטר בתל-אביב, כ''ד טבת תשי"ז (28.12.1956).
בנו: משה.
תמר גלר
נולדה בעקרון, בשנת תר"ע (1910).
לאביה דב ניימאן (ראה כרך ב', עמוד 1028) ולאמה עטרה (קריינצה) בת יעקב גולד (אשר עלה לא''י מעירו, יאסי (רומניה), ציוני נלהב, עוזרו הנאמן של ד"ר ליפה בהפצת חבת ציון ברומניה ).
סיימה את למודיה בגמנסיה העברית בירושלים ומיד אחרי זה נכנסה לעבודה בועד הלאומי. הימים - ערב מאורעות תרפ"ט (1929) והועד הלאומי עסק במפקד חברי הסוכנות לקראת חידוש נציבותו של הישוב עפ"י התקנות של כנסת ישראל המאושרות.
נישאה לאפרים גלר.תמר החלה בפעולה זו, ועוד בימים הראשונים לעבודתה ניכרו בה חוש הסדר הארגון וכושר הביצוע. היתה מעורה בעבודת ההנהלה והמזכירות הרב-גונית, במגע אישי עם הישוב והקהל. היתה בקיאה בכל ענין ומסמך ושופעת מרץ בלתי פוסק שהתחדש בכל פעם שהוטלה על שכמה משימה חדשה. רבת רחמים היתה ושופעת נדיבות לב. בקשה להוסיף דעת ולהקנות לעצמה הכשרה נוספת לקראת הבאות, לקראת העליה הגדולה של ילדים ונוער, ולשם כך ישבה על ספסל הלמודים בביה"ס לשרות סוציאלי, אך לא זכתה.
בעמדה על משמרתה נפלה עם הנופלים בהתנקשות, הזדונית בבניני המוסדות הלאומיים בירושלים, ל' אדר א' תש"ח (11.3.1948). בנותיה: דליה אשת אהרן רוזן, עפרה.
אברהם ניימאן
נולד בטולצ'ה, דוברודז'ה (רומניה) בשנת תרכ"ד (1864).
לאביו מרדכי (ראה כרך א', עמוד 319) ולאמו שפרה שיינדל לבית ברגמן. קבל חנוך מסורתי ולאומי.
היה איש משכיל, שולט בשפות שונות.
כשהחל אביו בתעמולה לעליה לא''י, נרשם הוא כחבר ל"חברת כל ישראל חברים" והיה מקבל את פרסומיהם (חוברות) בצרפתית והושפע מתעמולתם לעבודת האדמה בא''י ובעיקר, בית הספר "מקוה ישראל" שנפתח בארץ.
בשנת תרמ"ג (1883) עלה לארץ עם אחיו דב (ראה כרך ב', עמוד 1028). את אשתו וילדתו עזב בחו''ל.
אדמת הפלחה השחורה שהשקה אותה בזעת אפו לא נתנה את יבולה בעקרון.
כעבור שנה כשכל המשפחה וההורים עלו לארץ (1884) חלה ונפטר ביפו. אשתו ובתו נשארו בחו''ל.
תמר פלר
נולדה בעקרון, י"ב תמוז תרמ"ח (1888). לאביה בנימין פוכס מהבילויים הראשונים - ממיסדי גדרה (ראה כרך ב', עמוד 702) ולאמה מינה (מינצה) (ראה כרך ב', עמוד 771) בת מרדכי ניימן (ראה כרך א', עמוד 319).
אחרי הולדתה בבית הסב בעקרון חזרה עם אמה לביתם בגדרה, שם גדלה ונתחנכה בתנאי המצוקה של ימי בראשית.
השכלתה הראשונה והיסודית קנתה בבית הספר היסודי בגדרה.
עוד בילדותה דבקה באדמת גדרה והשתתפה באהבה בכל עבודה בשדה ובכרם.
במשך הזמן הרחיבה את השכלתה ועברה להוראה באחד מבתי הספר של חברת כל ישראל חברים בבירות.