בשנת תרפ"א (1921) עלה לארץ.
הצטרף לקבוצת גניגר מהיום הראשון לעליתו לארץ.
היה פעיל קודם בהפועל הצעיר ואח''כ בהסתדרות, במפא"י: בקליטת עולים, בעלית הנוער (ילדי טהרן, והדרכה בחברות נוער בקבוצה).
כל השנים חבר ההגנה.
בזמנו התגייס לנוטרות.
בשנת תרפ"ג נשא לאשה את שושנה בת חנוך רוזנבום. עובד מטעם התנועה בקליטת עולים בהתישבות, במחלקת קליטה ופתוח ע"י הועד הפועל של ההסתדרות, הועדה מן העיר אל הכפר.
היה ציר בועידת לונדון (1920) מטעם "צעירי ציון" (הפועל הצעיר).
בניו: צבי, ירוחם (שניהם חברים בקבוצת "גניגר").
משה דרוין (דרויאן)
נולד בפתח-תקוה, י' חשון תרנ"ח (4.11.1897).
לאביו יהודה (ראה כרך א', עמוד 221) ולאמו אהובה (ליבה) בת נחמן גראף. קבל חנוך מסורתי, וכללי בביה"ס פיק"א ובי"ס חקלאי בפתח-תקוה.
מילדותו - חקלאי.
בסוף מלחמת העולם הראשונה התגייס לגדוד העברי הראשון.
בשנת 1920 נשא לאשה את זהבה בת דב וינברג (למשפחת רבנים).
כל השנים חבר ומדריך פלוגה בהגנה.
היה תמיד בין מגיני המושבה פתח-תקוה וכן בשנת 1921 כשהותקפה קשה.
בשנת 1921 אחרי הפרעות שככפר סבא נהרסה ע"י הפועלים הערבים, עבר אליה בתור שומר רוכב על שארית הכרמים, והיה אז היהודי הראשון בכל השרון, ומלא את תפקידו באומץ לב בסביבה המסוכנת בימים ההם.
בהיותו יו"ר ועד החקלאי בכפר סבא היה חבר לועד שנלחם קשה עם הפועלים העברים ולשכתם. הוחלט אז למסור את הענין לבוררות. יהושע חנקין (ראה כרך ב', עמוד 752) נבחר כדן יחיד. מטעם הועד החקלאי נבחר משה דרוין ומטעם המרכז החקלאי כב"כ הפועלים נבחר דוד בן-גוריון . מאז נהפך דרוין למצדד הפועלים, ובעיקר מפא"י.
בשנות 1926-27 גאל מערבים 4800 דונם קרקע הגובל מצד צפון לכפר סבא - עבור המנוח יעקב לוין. על שטח זה הקימו אח"כ את גן-השרון, צופית ושכונת אליעזר.
מיסד ויו"ר ארגון החקלאים (1928), מיסד ויו''ר מפעל המים, מיסד וחבר ההנהלה של הלואה וחסכון בכפר סבא.
כתב מאמרים ב"הארץ" וב"דבר" המצדדים את מפא"י בתור אוהב ומצדד, אף שאינו חבר המפלגה.
צאצאיו: יגאל, נחום, בתיה.
הרב יקותיאל עזריאלי (קושלבסקי)
נולד י"א אדר תר"ס (1900) באוגוסטוב שבפלך סובאלק, פולין-ליטא.
לאביו הרב עזריאל נח קושלבסקי, רבה של קהלת אוגוסטוב (מחבר ספרי "עין צופים", "ממעונות אריות" ו"לבוש ענקים" על מסכת עבודה זרה; מקדושי השואה) ולאמו שרה וועלי בת ר' יהודה גילדע. למד תורה מפי אביו ואח"כ כמה שנים בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה (קובנה).
עלה לארץ בחנוכה תרפ"ה (סוף 1924) בקבוצה הראשונה של בחורי הישיבה, שהיוו גרעין ראשון לסניף ישיבת סלובודקה בחברון, שנודעה מאז בשם "ישיבת חברון".