הוספות ותקונים
הרב זלמן ליב הלוי לוינטאל
(בכרך זה, עמוד 3255) צאצאיו (מאשתו הראשונה): סימע אשת מנדל אל טובסקי, בנימין-ציון, מאשע ברקמן. (מאשתו השניה): לאה אשת אברהם עשינגר, פייגל אשת נתן גולדברג, שרה אשת אליעזר ווייס, חיה רייזל אשת אברהם נח רכטשפר.
דוד רזיאל (רוזנסון)
(ראה עמודים : 3191, 2972, 976).
ארונו לא הובא עדין מקפריסין (כפי שנתפרסם בעמוד 3191).
רב אלוף יגאל ידין (סוקניק)
(ראה עמודים : 2064, 1534) ביום 15.4.55 קבל את התואר "דוקטור לפילוסופיה" של האוניברסיטה העברית בירושלים, בעד עבודת מחקר שהגיש על הנושא : "מלחמת בני אור בבני חושך", אחת המגילות הגנוזות שנתגלו במדבר יהודה ונרכשו בשעתו ע''י אביו המנוח פרופ' א. ל. סוקניק (ראה כרך ו', עמוד 2670).
פלטיאל דייקן (דיקשטיין)
(מלואים לכרך ג', עמוד 1433) משנת 1948 מכהן כדיקאן של הפקולטה למשפט בבית הספר למשפט ולכלכלה בתל-אביב.
בשנת 1950 הוזמן להרצות באוניברסיטה העברית בירושלים, במקצוע: דיני אישים, משפחה וירושה, והרצה שם עד גיל הפנסיה. הרצאותיו שוכפלו ע"י הסטודנטים.
מתוך ספרו המדעי העברי: דיני עונשין בישראל ובעמים, בעבר ובעתיד, פרסם חלקים שלישי ורביעי, והכין לדפוס חלק חמישי. מחלק ראשון הוציא מהדורה שניה, מורחבת ומתוקנת.
פרסם ספר על פצויי-פטורין. (פרק בהתפתחות דיני עבודה בישוב העברי בזמננו), יחד עם עו''ד מ. וגר, בהוצאת ראובן מס, ירושלים.
בשנת תשט"ז יצא בהוצאת ספרים יבנה, תל-אביב, ספרו: דיני נישואין וגירושין לאור חוקי מדינת ישראל תש"י - תשט"ו ולאור פסקי הדין של בתי הדין הרבניים והאזרחיים.
במאי 1957 קבל פרס ישראל לשנת תשי"ז במדעי החברה והמשפט. הפרס הוענק על עבודתו החלוצית, המדעית והארגונית, למען הפעלת המשפט העברי כגורם חי ומכריע במערכת החברה והמשפט, על עבודתו הספרותית והמחקרית הענפה, בה תרם תרומה נכבדה ביותר לקידום ההשכלה המשפטית בארץ ולעיצוב המחשבה והמציאות המשפטית במדינת ישראל על בסיס המשפט ההיסטורי של עם ישראל. הוא היה חלוץ התחייה המשפטית ואחד מראשי בוניה של המסגרת המשפטית במדינה. (אלה הם קטעים מדו"ח ועדת השופטים בענין הפרס).
בקונגרס העולמי הראשון למדעי היהדות בירושלים בשנת תש"ז הרצה על "הלכה ואגדה בפרשת ערי המקלט", ולקונגרס השני שנת תשי"ז הגיש הרצאה על "פקוח נפש וחרוף נפש בתלמוד ובספרות הרבנית".
מרדכי צבי שרגא (בוליס)
(ראה בכרך זה, עמוד 3373) כשהוקמה לראשונה מחלקת הבריאות בעירית ירושלים (1881) בעזרת ראשי העדה היהודית וקונסולי הנכר, נתמנה כמזכירה. בתפקידו זה פעל רבות לטובת הבריאות בשכונות היהודים.